אילו סיפורים אתם יותר אוהבים לקרוא? מנקודת מבט כללית, נקודת מבט אך ורק של הדמות הראשית, או של כל הדמויות בסיפור?

מבט כללית

של הדמות הראשית או של שתי הדמויות הראשיות
אישית זה מעצבן אותי רצח שזה כללית כי אני לא נחשפת לרגשות

נק' מבט כללית. אני אוהבת לנחש ולחשוב על מה עלול לקרות.

מנקודת מבט כללית.

אך ורק של הדמות הראשית.

של הדמות הראשית או של שתי דמויות ראשיות. נק מבט של כל הדמיות מבלגן את הסיפור

של כל הדמויות... זה עוזר להבין את הכל

כללית
הכי כיף, הכי נוח.

כללית או של כל הדמויות אבל בגוף שלישי

הדמות הראשית או כמה הדמויות הראשיות. אני גם הכי אוהבת לכתוב ככה.
קשה יותר להתחבר לדמויות כשנקודת המבט היא כללית. זה מרגיש כאילו מספרים לך סיפור נטו בשביל העלילה, והרגשות והתחושות של הדמויות לא חשובות כל כך. רק סופרים ברמה מאוד גבוהה מצליחים להעביר רגשות טוב בצורת הכתיבה הזאת. אישית אני מעדיפה כשהדמות היא המספרת.

ראשית זה סבבה, אבל בתנאי שלא מחליפים דמות כל פרק וחצי.
זה הדבר הכי מעצבן שיש, והיו כמה ספרים שהפסקתי לקרוא בגלל זה.