15 תשובות
איך את יכולה להתחיל?
פשוט קומי ותעשי, אין דרך קסם
תחשבי שהיא קורעת את התחת בשבילך וזה המעט שאת יכולה לעשות בשבילה, שהיא תחזור לבית נקי ומסודר
דבר ראשון לא את הרסת לה את החיים כי אם זהלא היית את אז היה נולדת ילדה אחרת
ומי שהרס לה את החיים זה בכלל מי שהכניס אותה להריון ולא עזר את תאשימי את עצמך אבצ כן תעזרי לאמא שלך ואת כח אשמה באיך שאת מדברת אלייה אז תדברי אליה יפה כי גח ככה קשה לה
את לא הרסת לה,
היא הייתה יכולה להעביר אותך לאימוץ או הפלה או להעביר אותך למשפחה עד שהיא תוכל לגדל אותך,
אל תדברי אליה לא יפה תכבדי אותה תראי לה שאת אוהבת אותה ואת מעריכה את מה שהיא עושה עבורך!
ותעזרט בעבודות הבית מבלי שהיא תבקש ממך, בת כמה את? אולי את יכולה לצאת לעבוד
שואל השאלה:
אני 14, ואני יכולה לצאת לעבוד אבל אמא שלי אומרת שזה מיותר והיא ממש מתנגדת לזה משום מה..
אנונימית
אז המעט שאת יכולה לעשות זה לנקות ולדאוג לבית.
אפילו לבשל אם את יודעת ואם היא בסדר עם זה
יש לך אחים ואחיות? בכל מקרה אז תעזרי בעבודות הבית לבשל לה שהיא חוזרת מהעבודה
שואל השאלה:
אין לי
אנונימית
יש לי כמה שאלות אלייך -
טוב לך בבית שאת גרה בו ?
היית רוצה אמא אחרת?
יש לך מה שאת רוצה ?
יש לך חדר שינה ?
יש לך אמא אוהבת ואמא שמסרה את כל החיים שלה עבורך! תגידי תודה!!
במקומך הייתי קמה כל בוקר להגיד לך אמא אני אוהבת אותך מאוד!!
והייתי קונה לה מדי פעם מתנות קטנות או סתם מכתב תודה❤ תכיני לשניכן אוכל תסדרי את הבית תנקי אותו תעשי כלים תחליפי סדינים תעשי סדר בקיצור תעזרי בהכל
אנונימית
שואל השאלה:
ברור שטוב לי בבית!
אבל קשה לי עם זה שהיו יכולים להיות לה חיים הרבה יותר טובים ואני פשוט מנעתי את זה!
היא אישה כל כך חכמה, חריפה, כנה, ריאליסטית...
היא הייתה יכולה להתקדם כל כך הרבה בחיים.
אנונימית
ממתי עד מתי היא עובדת?
ומה את עושה בזמן הזה .?
אנונימית
את לא יכולה להאשים את עצמך בזה שנולדת כי לא הייתה לך בחירה. אף אחד לא אשם בסיפור הזה. כל מה שאת יכולה לעשות עכשיו זה לנסות לעזור לה כמה שיותר.
אם את יודעת לבשל ולעשות מטלות כמו לנקות/כביסה/שטיפת כלים תעזרי בזה והכי חשוב זה שתראי לה שאת מעריכה אותה ותוקירי תודה על מנ שהיא עושה בשבילך. את אומרת שאת מודעת לזה שאת מתנהגת אליה בצורה לא יפה אז תשני את זה.
אם את בגיל שאת יכולה לעבוד אולי תעשי את זה. היא עדיין יכולה ללמוד ולבנות לעצמה קריירה אם היא רוצה אבל היא תצטרך ממך תמיכה מלאה בשביל זה.
זה לא אשמתך! שתדעי שגם אני הייתי באותו מצב שלך, אמא שלי נכנסה להריון בגיל 18 עוד לפני שסיימה את כל הבגרויות והיא גם הייתה טוחנת עבודה..
מה שעשיתי פשוט היה, לעזור לה לנקות את הבית והתנהגתי אליה יפה, לא רבתי איתה לא ביקשתי דברים כי ידעתי שאין כסף והיא פשוט הייתה קונה לי כשהיה
דבר ראשון זאת לא אשמתך... אמא שלך בחרה להוליד אותך ואני בטוחה עם כל מה שקשה לה שהיא מאושרת שיש לה אותך ❤
דבר שני תתחילי לסדר את הבית, לעשות כלים, להתחיל לדבר אליה יותר בכבוד