למה בסטיפס אפשר למצוא אנשים כל כך מדהימים

אנשים באמת בוגרים ומבינים, ואז פתאום אני הולכת לבית ספר ורואה את ההפך? לאן כל זה נעלם?
כאילו זה הכל תחפושת אחת גדולה, אנשים בסטיפס מרגישים בנוח להיות עצמם, ואז הם יוצאים החוצה והמסכות שום פעם עולות על הפנים שלהם. אני כמובן לא מכלילה, אבל איפה הבנים המדהימים שאני מדברת איתם בסטיפס? אלה הרגישים והמתחשבים? אני באה לבית ספר והדבר היחיד שאני רואה זה אותם יושבים לבד ולא נותנים לאף אחד להיכנס, או מתחזים לערסים בשביל לשרוד את היום בלי שיצחקו עליהם... מה נסגר עם העולם שלנו?