מדוכא כי אני מרגיש שההורים שלי מתוסכלים שאני לא יוצא ולא הולך לשום מקום עם חברים

במיוחד בחופש, ואני ממש רוצה ללכת או לצאת, לא משנה לאן אבל הם פשוט לא זורמים איתי לשום מקום ואני מרגיש שאולי אני אשם קצת בזה.. אבל אני תמיד אומר, זו לא אשמתך, ואז שוב פעם נזכר שזה לא פותר את הבעיה.. חופש גדול עכשיו, כמעט חצי ממנו כבר נוצל ולא יודע איך ממשיכים עד לסיומו.. האמת, שאני לא רוצה להוכיח להורים שלי כלום, אבל יותר רוצה ליהנות ולנצל את החופש לטובה..