חברה שלי נהרגה אתמול

תשלימי עם המציאות. וממליץ לך לשמוע שירים ולאכול איזה משהו.

משתתף בצערך

אני כל כך מצטערת. אני תמיד פה בשבילך אם את רוצה לדבר. תזכרי שהחיים עוברים ושום דבר לא קל, אבל היא הייתה רוצה שתיהי שמחה

משתתף בצערך❤

מסכנה שלי, אני פה בפרטי אם את צריכה עידוד..

משתתף בצערך❤

היי קרה לי אותו סיפור עוד יומיים עבר שנה מאז שהוא הלך ואני יכולה להגיד לך שהכאב והגעגוע והבכי לא עוברים והוא היה רק בן 13 אבל אני רוצה שתנסי לשחרר גם קצת, צריך להבין שדברים כאלו קורים ואין לנו שליטה אליהם וכמה שזה קשה במיוחד בשבועות הראשונים ושאת מגיעה לכיתה והוא לא שם את צריכה לנסות לנשום להירגע ופשוט לשחרר אותו כן לזכור אותו אבל לא כל הזמן כי זה מעיק מאוד מנסיון

אני רוצה להגיד לך שברגעים הכי קשים שלי נזכרתי בוא לפעמים והסתכלתי על השמיים ושאלתי את עצמי בלב אם הוא רואה אותי ואמרתי לעצמי שהוא שומר על כולנו

מקווה שעזרתי

וואו זה באמת לא פשוט ואני בטוחה שזה רה בפתאומיות שלא ציפית לה בכלל. אני חושבת שדבר ראשון חשוב לקבל את זה שזה לחלוטין בסדר להתפרק, לבכות, להרגיש עצב ולהיות בו ולא לנסות לברוח כי זה באמת לא פשוט וממש בלתי נתפס במיוחד עכשיו שזה עוד ממש טרי. זה באמת קשה לחשוב שהיא לא פה יותר, אבל אני יכולה להגיד לך בתור מישהי שמנסה כמה שיותר להתקרב ולהבתחר לה' ולתורה, הכל מונהג ומושגח משמיים, ועד כמה שזה קשה אם ה' גרם לזה אז זה מה שהיה צריך לקרות. היא אמנם לא קיימת בעולם הזה אבל היא כן קיימת במציאות אחרת. זה הכי טבעי שזה קשה לך ומותר וחשוב שתתני לעצמך את המקום לכאוב ולבכות על זה. חשוב שתזכרי שלאט לאט הכאב יפחת ולא תמיד תרגישי את הקושי העצום שאת מרגישה עכשיו, אבל כרגע הגיוני לחלוטין להרגיש את הצער והכאב. אני חושבת שחשוב שתשתפי מישהו שאת מרגיה יוכל להבין ולעזור, אולי לדבר עם חברה נוספת שלה ותוכלו לתמוך אחת בשניה, או מישהי שאת מרגישה בנוח איתו. אני חושבת שחדוב לפרוק ולהוציא את זה החוצה אבל כמובן בזמן שלך ואם את מרגישה שאת צריכה את הזמן קצת לעצמך ואת לא רוצה לראות אנשים, אז לא חייב עכשיו. אולי עדיף לא לראות תמונה שלה כי זה מאוד מעצים את הכאב. את יכולה לעשות דברים לעילוי נשמתה, למשל חסד מסויים כמו צדקה ועוד ואם תרצי תוכלי לתת לי בפרטי את השם שלה ושל אבא שלה ואני גם אשתדל לעשות משהו לעילוי נשמתה. אני באמת מצטערת על הכאב שאת חווה, ומשתתפת בצערך. לאט לאט את תצלילי להתגבר על זה ולחזור למסלול הרגיל. תהיי חזקה, אוהבת המון ופה בשבילך <3

שואל השאלה:
תודה רבה לכולם, זה קשה נורא, אבל הבנתי אחרי כל הדמעות שזה לא יעזור לא לי ולא לה, אני מבינה שצריך להמשיך הלאה, למרות שזה קשה. ראיתי את אמא שלה לא מזמן וזה היה קשה ממש לא לבכות בהבנה שהאם הזו איבדה את הבת שלה. זה נורא קשה, אבל באמת צריך להמשיך.