אם הילד/ה שלך היה יוצא עם ערבי/ה איך היית מגיב/ה?

אם היא הייתה מאושרת מזה והייתי רואה שהוא לא פוגע בה אז לא הייתה לי בעיה, לא אשפוט אדם לפי העדה שלו

חד וחלק אוסר עליו או עליה לצאת איתו .

את לא הבת שלי יותר או שהייתח מנסה לשכנע אותה לרדת מזה.

זה לא בגלת שהוא מוסלמי..

אוסרת על הבחור/ה להתקרב לבן/בת שלי.
*סרקזםסרקזם*

עכשיו ברצינות- מקבלת אותו/אותה, כל עוד הילדים שלי מאושרים- אני מאושרת.

שיהנו אני מניחה,
רק שלא יהיה פעם גילים גדול מדי

העובדה שהוא/היא ערבי/ה לא תפריע לי.

איך אני אמורה להגיב על זה? אני הגיב כמו שאני אגיב על כולם

אנחנו בני אדם
אז הייתי נותן
וגם כל אחד והחיים שלו והבחירה שלו

מדבר איתה שלא יצאו.
אם היא לא תקשיב לי אז כנראה היא לא מכבדת אותי מספיק אנדה אותה בתור בת ולא אקבל אותה בחזרה .

ואם היא באמת אוהבת אותו? אתה פשוט תנסה את הבת שלך כי היא אוהבת מישהו שלא כל כך נעים לך לראות אותה איתו?

זה עניין של דת, אמונה ומסורת גם ביני עם עצמי וגם ביני ואלוהים ומבחינתי גם בינה וביני ואלוהים. יש עוד הרבה אפשרויות בשבילה שעדיין קיימות נכון? יהודים בארץ, יהודים בערים שונות בארץ ואפילו יהודים בחו"ל.
אני לא אומר שאני לא אסכים לה לכזה דבר ופשוט אשאיר אותה באוויר. אני אעזור לה לנסות למצוא שידוך טוב עם יהודי שעדיין יהיה כימיה ביניהם ושהיא תאהב אותו אבל חובה יהודי טוב . בעניין הזה אין פשרות. עם כל הכבוד לאהבה צריך גם ערכים .

עם כל הכבוד לערכים יש לה הזכות לבחור באופן עצמאי את החיים שלה וגם עם מי היא רוצה לחיות.
אני מבין שאתה יכול להתנגד לזה וזה בסדר שלך, כיהודי מאמין, תהיה בעיה עם זה אבל זאת עדיין הבת שלך ואם הערכים שלך אומרים שאם היא לא הולכת על פי אותם ערכים אז ביי את לא רצויה בבית הזה יותר גם כשזה נושא מאוד אינטימי ואישי כמו אהבה אז פשוט אין לי מה להגיד.

היא יכולה למצוא אהבה גם עם יהודי... כמו בדיוק שעם אותו מוסלמי שהיא תכיר זה עלול להסתבך ואז הם יפרדו. ועד אז היא גם עלולה לעשות משהו שמבחינה דתית מנתק אותה מהעם ככה שאין טעם מהתחלה לעשות את זה.

היא יכולה למצוא אהבה גם אם יהודי. ואם אני לא מספיק חשוב לה בשביל שהיא תעשה מאמץ על משהו שהוא כן בעל פיתרון אז כמה היא באמת בכלל אהבה אותי?

אהבה זה לא סופרמרקט, זה לא משהו שאתה מחליט, אם היא מתאהבת הערבי זה לא משהו שהיא יכולה לבחור להפסיק, ויכול להיות שהיא תאהב אותו כל כך עד שהיא לא תמצא את עצמה במערכת יחסים עם אדם אחר.

זה פשוט ממש לא נכון.. כמה פעמים אתה היית בזוגיות? כמה פעמים ההורים שלך? כל פעם וכל פעם שיש הידלקות אנשים אומרים "אהבת חיי" עד שהם נפרדים ואז מגיע ה"אהבת חייך" החדשה.

זה פשוט מאוד - מוצאים גבר אחר שיש לה איתו כימיה, היא תשכח מהבחור הקודם ותקים בית שפוי ובריא יותר לכל הצדדים ועדיין תיהיה מאושרת.

לא אמרתי שכל פעם שהיא מוצאת אהבה זה "האחד" אבל יש מצבים שבהם אתה מוצא אדם שיש ביניכם משהו מאוד מיוחד שהוא די נדיר, ולא תמיד אפשר פשוט להמשיך הלאה.
"שפוי ובריא יותר" כאילו שאין זוגות מעורבים עם זוגיות בריאה.

קודם כל לא - אין זוגות מעורבים עם זוגיות בריאה. כי כל המצב הזה לא בריא מהתחלה ונמצא בין 2 עולמות עם ערכים שונים שמהתחלה לא הגיוני שיתחבר..

דבר שני אתה יודע כמה פעמים אנשים מוצאים מישהו שהם אומרים שזה מאוד מיוחד ונדיר ואז נפרדים ומוצאים מישהו אחר? פשוט מצאת דרך אחרת להגדיר "האחד". אין צורך יותר מדי לדון על זה אפשר למצוא אנשים אחרים לזוגיות אם מחפשים מספיק בדיוק כמו שקורה כל הזמן .