עברתי עכשיו משהו שמאוד כזה קשה לי לעכל אני עברתי משהו לא נפרט וכבר תקופה ארוכה שאני בדיכאון מזה ועכשיו המצב נהיה קשה

איפה השאלה פה

את עכשיו במין סחרחורת כזאת לכי לסיבוב לשבת בים להליכה ריצה לשתות קפה לא לחשוב על כלום ולהרגע
אחרי זה את צריכה להחליט מה את עושה לא אנחנו רק תעשי את זה שאת בטוחה ואת תצליחי להתמודד אם את צריכה לדבר אני פה

יקרה,

אני קוראת את מילותייך והלב נצבט, רגשות האשם של החוויה שחווית מול תגובתו של אביך... נראה כי זה משהו שגורם לך לחרדה, בהלה, למקום בו המחשבות בוגדות בך שאולי לא היית צריכה לשתף, ואולי למחשבה שבה "הרסת" את אביך, איש הפלדה מצליח להישבר בגללך... תחושות מאוד קשות להתמודדות עצמית, כאב שכמעט ולא ניתן להסביר אותו במילים, ואולי את אינך מצליחה להסביר אותו לעצמך...

יקרה, נשמע שעברת חוויה קשה מאוד, התגובה של אביך היא תגובה נורמלית למצב שבו האב מפחד שיקרה משהו לבתו, ולפעמים כאשר אנו רואים שאדם שכל כך חשוב לנו נפגע, אנו מאשימים את עצמנו, לוקחים את כל האחריות על הכתפיים שלנו ובמחשבה שאולי אם היינו פועלים אחרת היינו יכולים למנוע זאת, כנראה שישנן סיטואציות בחיים שאיננו יכולים למנוע ועלינו להתמודד עם זה, עצם זה שפנית אל אביך וסיפרת לו מה שיושב על ליבך ולא נשארת עם זה לבדך לא ברור כלל מאליו...

אני שומעת את כאבך, את הרצון למצוא את המילים הנכונות להסביר את הסערה שמתחוללת בתוכך, את הרצון העז שרגשות האשם ירדו ממך ושאביך יחזור להיות איש הפלדה שאת כל כך אוהבת ומעריכה.
לא שיתפת בחוויה הנוראית שעברת, אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד מתנדבנו, למקום בו תוכלי למצוא מקום מוגן, לפרוק את כאבך, ואולי תוכלי לשתף אותנו מעט יותר.. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 -00:00 בכתובת www.sahar.org.il.

שלך,
מתנדבת סה"ר

תהי אופטימית... ותזכרי שחבריך פה בפורום מאוד מאוד אוהבים אותך...