מי שדיבורים על קצת דת מפריעים לו, שלא יכנס

האקדמיה ללשון (?)

שואל השאלה:
אבל למה

אולי כי הם מצאו את "התשובה" שלהם, אני לא יודעת.

אני מסכימה איתך לגמרי.

יוצאים בשאלה זה שהם יוצאים מהדת בשאלה שהם מערערים עלייה האם אלוהים קיים וחזרה בתשובה זה ההפך

מי שחוזר הוא חוזר למורשת אבות ומי שיוצא זה הפוך וגם בגלל שחזר בתשובה זה מונח ישן שהישתמשו בו בזמן הגמרא והחוזרים בשאילה רצו שם יותר יפה מאפיקורס

כי המושג חזרה בתשובה זה מושג ישן יותר.
ואז חשבו: אוקיי, איך נקרא למושג ההפוך?
אז הכי קליט לעשות את זה הפוך. ומה ההיפך מתשובה? שאלה! :)

כי לאתאיסטים יש שאלות לגבי אמיתות הדת
ומאמינים קיבלו על עצמם תשובה שאומרת שהדת נכונה..? אולי משהו כזה.

שואל השאלה:
אבל בעיקרון מי שחוזר בתשובה, זה גם יכול ליהיות שהוא יוצא מתפיסת העולם שיש אלוהים ויוצא לעולם האמיתי.
אני ממש לא מתכוונת להגיד שאני יוצאת בשאלה

לא כי אדם דתי בטוח לגמרי שאלוהים קיים
הוא כבר מצא את התשובה שלו
וזה נכון מה שאמרת אבל זה לא עובד ככה
כשיוצאיםאת יוצאת מנקודת הנחה שאלוהים קיים ואת לא בטוחה לגבי התשובה

שואל השאלה:
אז מה אני אמורה להגיד?

יוצאת בשאלה או חוזרת בתשובה
פשוט ככה אומרים

רפונזל
לדעתי זה ממש לא משנה. זה פשוט הפך להיות ביטוי.
אני גם חוזר בשאלה, וזה לא ממש מפריע לי. יש המון מילים שאם דנים בעומק שלהם זה לא יסתדר עם האידילוגיה שלך.

אבל אם זה עד כדי כך מפריע לך - תקראי לעצמך "חוזרת בתבונה" או "דתלשי"ת"

שואל השאלה:
מזה דתלשית

אני חושב שתופסים את המילה "תשובה" בתור "אמת".
מן הסתם, דתיים רואים את אורח חייהם בתור האורח חיים הנכון, ה"אמת"
בגלל זה, כשחוזרים בתשובה, הכוונה חזרה לדרך החיים הנכונה.

מנגד, "שאלה" נתפס כמשהו לא בטוח. בגלל זה יוצאים בשאלה, כלומר, מפסיקים להאמין ב "אמת" ומחפשים תשובות אחרות, למרות שהתשובה האמיתית היא בדת.
מקווה שלא סיבכתי חחח

זה מושג דתי. מן הסתם שהדת תמתג יציאה ממנה כמשהו שלילי ואת ההפך כחיובי

שואל השאלה:
כל התנך זה חרטא אחד גדול