איך יצא? מכתב לזו שעזבה

את יודעת מה הכי כואב לי? שיותר לא נחזור להיות אנחנו. כי לא משנה כמה אהבנו, נפרדנו וחזרנו, אני יודע שהפעם הכאב ניצח וכבר לא תחזרי.
ואני עדיין נזכר בך בלילות איך דיברנו אל תוך הלילה, באהבה האינסופית, ובכלל בכל מה שהיה לנו. זה הדבר היחיד שנשאר לי ממך, הזכרונות הקטנים האלו שלא משנה כמה זמן יחלוף, וכמה נאמר שהתגברנו, אף אחד לא באמת יוכל לקחת אותם מאיתנו.הלוואי וזה היה אפשרי את יודעת? לשנות את הסוף המעצבן הזה שלנו, שהוא היה טיפה אחר, שונה מכל הלכלוך שצברנו, מכל הכאב לב שעברנו. לפעמים אני אפילו אומר לעצמי שאני מתחרט על הרגע שהכרנו והתאהבנו, כי אם הייתי יודע שככה זה יסתיים בחיים לא הייתי עורך את כל המלחמות האלה בין הראש אל הלב, ומתעקש על זה שנועדנו. אהבה גדולה שהפכה אותנו לשניי זרים, ואני בטוח שגם את לרגע לא האמנת שנגיע למקום שאליו הגענו. אבל אולי זה מה שהיה צריך לקרות, הרי את יודעת בעצמך שהקשר הזה רק הלך ומדעך ומעת לעת יותר פגע בנו. אני מקווה שהיום את במקום אחר, שאת מאושרת ומחייכת, אחרי הכל חשוב לי שיהיה לך טוב. ואני? אני אסתדר אל תדאגי לי, מתישהו אני עוד אפסיק לכאוב אותנו.