דתיים, אתם מבואסים מזה שאתם דתיים ותנו הסבר אם לא ואם כן.

לא
הכי כיף להיות דתי

קצת כן לפעמים ההורים שלי כופים עליי כל מיני דברים

לא אם הייתי מבואסת מזה שאני דתיה כמראה שלא הייתי נחשבת כזאת

שואל השאלה:
למה?

לא לא מבואס מזה. זה האמונה שלי והדרך חיים שלי. אם לא הייתי שלם עם זה לא הייתי ככה

לא להיות דתייה זה אחד מהדברים שאני הכי אוהבת

לא, להפך, צריך לשמוח שאתה מחובר לה' יתברך ומצוותיו. הרי אחנו נמצאים בעולם הזה בשביל זה - ומי שלא דתי - הוא מפסיד את החיים שלו...

אני חושבת שכל אחד צריך להיות שמח מהדרך שהוא בחר לעצמו, אמונה או חוסר אמונה. לי באופן אישי ניתנה הזכות לבחור ובחרתי במה שעושה לי טוב (במקרה שלי זה לא להאמין). מי שבאמת מאמין עושה את זה ממקום טוב שמעשיר אותו ומגדיל אותו, כל אחד צריך להיות שלם עם עצמו ועם האמונות שאישיות והערכיות שלו

לא ממש לא, יש לנו זכות הבחירה בין טוב ובין רע, בחרתי בטוב

לא ממש לא. אני חושב שדתיים נהנים יותר
וגם אתם לא תבינו את הסיפוק שיש בלימוד תורה "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

לא.

אני מאושר שאני דתי יש לי מטרה בחיים יש לי למי להתפלל כשקשה לי ... וכשלא הולך אני יודע שזה לטובה ... זה מרגיע מאוד ובריא לנפש לדעת שאתה לא מנהל את העולם אלא יש מישהו למעלה שדואג לך ... יש הרבה דתל"שים שמתאבדים כי הם לא מוצאים תחליף לתחושה הזאת הם מסתובבים ריקנים בלי מטרה עד שמתאבדים אין כמו להיות דתי לא הייתי מחליף את זה בשום דבר ....

יש דברים שאני לא מתחברת אליהם בדת אבל אני ממש לא מבואסת מזה

ממש לא מבואסת.
זו האמונה שלי והיא טובה וזה כל כך מקרב אותי לזה יותר.