האם אחרי שנמות, הנשמה שלנו תהיה איפשהו או שהיא תיעלם?המחשבה מפחידה אותי...

אני מאמינה בגילגול נשמות
אז כן

אין נשמה
אנחנו פשוט מתים וזהו,זה נגמר
ההמשך לא יבוא.

שואל השאלה:
האם זו הדעה שלך שאין נשמה או שאת יודעת, כי יש הרבה אנשים שאומרים שיש נשמה

אני מאמינה שהנשמה תעלה לגן עדן, ואחרי כמה זמן חלק ממנה ילך למישהו אחר (גלגול נשמות) וחלק תמיד ישאר למעלה

שואל השאלה:
אז חלק מהנשמה שלי היא של מישהו/י שמת/ה כמו סבא שלי?

אין כזה דבר נשמה.
שמתים פשוט לא קורה כלום וגם אין מודעות לזה שלא קורה כלום

לא בטוח, יכול להיות שזה של מישהו שאין לך שום קשר אליו. (זה רק מה שאני מאמינה כמובן)

שואל השאלה:
אני בת!!!!

אין נשמה. יש רק גוף ריקני. בוא תהנה בעולם הזה ואז תיהיה פשוט כלום

שואל השאלה:
sean למי אתה כותב?

לך

בואי תהני*

הרבה אנשים אומרים שיש נשמה נפרדת לגוף ושיכולה לצאת ממנו.
וזה הרבה פעמים נובע מפחד.
התחושה הזאת שאתה קיים, ומרגיש קיים בעולם, ושאתה מרגיש שיש ישות יחודית שיכולה בכלל לחוות.
איך זה שאתה חווה את זה דווקא מהגוף שלך?
וזה גם מוזר לחשוב על איך בכלל יכולה להיות קיימת ישות כזאת, ואיך זה שזה קיים רק תקופה קצרה בעולם, שהתחילה רק לפני כמה שנים אחרי שהגוף שלך נוצר.
זה מחריד לחשוב על זה שהדבר הזה יכול פשוט ככה גם להעלם, כפי שלא היה קיים בעבר.

וזה מעלה תהיות, איך תתכן חוויה אנושית, שלא קשורה במחשבה, או רגש, אלא רק תחושת הקיימות הזאת בעולם.
והמסקנה שעולה היא שכנראה המוח שלך בנוי בצורה כזאת כך שאתה מרגיש את היחודיות הזאת, כאשלייה.
ושכל אדם מרגיש אותה כי בכל אדם יש את האשלייה הזאת.
ואנחנו פשוט "רובוטים" ביולוגיים מורכבים שבשורה התחתונה פועלים בצורה אוטומטית מורכבת שחלק מהפעילות האוטומטית הזאת היא חשיבה על עצמנו והתחושה הזאת של היכולת לחוות ותחושת הקיימות בעולם.

זה מסביר בצורה די טובה למה לא היית קיים לפני שנולדת, ולמה פגיעה באיזורים במוח פוגעת ביכולת שלך לתפוס/להרגיש את המציאות. ולמה כנראה, כשמגיעים למוות מוחי, כל חוויה אנושית שלנו מפסיקה להתקיים זו אחר זו.

המחשבות האלה מחרידות ולמות זה מחריד, אבל זו המציאות.
ואולי לפעמים זה קל לחשוב שיש לך נשמה שיכולה פשוט לצאת מהגוף, ושאתה לא באמת מת לעולם... אבל כשאתה מת, אתה מת.
היית "מת" לפני שנולדת, ואתה תחזור להיות מת, אחרי שתמות. לנצח.

מי זה המשתמש החכם הזה
^תגיד אתה פנוי?