נאמנים אל תמחקו בבקשה. חשוב שתקראו הכל

הי , אני חנוך , בן 14 . לפני כחודשיים ביום אחד אובחנתי כחולה סרטן . באותו הרגע כל החיים שלי השתנו מילד הכי שובב בכיתה , זה שמארגן את כל המסיבות , זה שתמיד שמח מצאתי את עצמי מאושפז במחלקה אנקולוגית כשמסביבי עשרות ילדים כמוני , ובכל שבוע מודעים על ילד אחר שלא הצליח לנצח את המחלה . . . והפחד המטורף הזה . הפחד הזה שאולי אני לא אצליח , אולי אני לא אצא מפה על הרגליים לא נותן לי לישון בלילה . לא נותן לי לחיות ביום . ואז התחילו הטיפולי כימו . ברגע אחד מחדירים לך חומר לגוף ואתה מרגיש את כל הגוף שלך בוער מבפנים . בא לך לברוח . אבל אתה כבול לתוך צינורות . ואז הבחילות , והחלושה המטורפת . וההרגשה כאילו הגוף כבר לא מגיב לך יותר ואני כל כך רוצה לחיות ! אני רוצה לחזור כמו פעם לפני שכל הסרט הרע הזה התחיל ! אני רוצה לצאת מפה על הרגליים . בריא ! היו לי כל כך הרבה חלומות מה אני רוצה לעשות שאהיה גדול . איך אגדל ואנגן בפסנתר , ואולי אפילו יום אחד אהיה זמר . הכל ילך ? ? אבל הרופאים לא מחייכים אלי כבר . ואני מבין שהם לא רוצים להשלות אותי שהמצב טוב , כשהמצב מתדרדר . והם לא צריכים לספר לי כלום . אני מרגיש הכל . אני מרגיש איך לאט לאט מיום ליום אני נחלש , אני מרגיש את הסרטן הזה אוכל לי כל תא טוב בגוף .
בבקשה , אל תתעלמו : לתרומות להצלת חיי לחצן < < http : / / bit . ly / 20o0XTJ