אני מרגיש תקוע בחיים ולא יודע מה לעשות איתם.... כדאי לי ללמוד לתואר או לנסות להכיר בנות?

ללמוד לתואר.

אותו דבר אני

בוא נהיה ידידים חחח

שואל השאלה:
כן אבל מה זה יתן לי? מה אני אשיג מזה?
אם זה היה בחינם הייתי לומד.. אבל זה יעלה לי איזה 30 אלף שקל! וזה מלא כסף..

אדוני, אל תוותר כל כך מהר.
המחשבות האלו מוגזמות, מאוד.
הן לא מבוססת ורק נובעות ממקום של ייאוש, נסה שוב, תתחיל מחדש.
לך, תלמד תואר, תכיר עוד בחורות, כנראה אינטליגנטיות.
תעבוד במשהו, ואל תיפול לזה.
זה רק מוריד אותך וזה חסר טעם.
בהצלחה mate.

שואל השאלה:
אם אפרוש אחרי שבוע?
היה לי חבר מפגר שנרשם 3 פעמים לאותו התואר ב3 אוניברסיטאות שונות וכל פעם פרש אחרי שבוע או יומיים... אני לא רוצה להיות כמוהו

להתנדב במסגרת שמספקת מגורים במשך כמה חודשים. תוך כדי זה תבין מה אתה באמת רוצה ללמוד. וכשלומדים זה לא אומר שרק לומדים, אפשר תוך כדי הלימודים (ואפילו בזכותם) להכיר בנות וחברים, וגם למצוא זמן להתבטל.
ממה שאתה כותב הבעיה היחידה היא שאתה לא יודע מה אתה *באמת* רוצה לעשות 'כשתהיה גדול'. כשתבין מה המקצוע שמעניין אותך, תהיה לך אנרגיה להתקדם בחיים.

אז תבחר לא להיות.

שואל השאלה:
אממ אני יודע בערך מה אני רוצה ללמוד אבל אני מפחד להיות עם אנשים ובמסגרות....

שואל השאלה:
אז מה לעשות??

לקפוץ למים! זה היופי במסגרת - היא 'מכריחה' אותך להתמודד עם הפחדים שלך. אני אתן לך דוגמא: אני ממש מפחדת לדבר מול קהל, חרדה חברתית גבוהה ובטחון עצמי לא משהו. כשלמדתי 4 שנים במכללה לאמנות, היו כמה פעמים בכל שנה שמרצה מסוים דרש מכל סטודנט להעלות פרזנטציה מול כל הכיתה. לפעמים הכיתות היו ממש גדולות, כמו באוניברסיטאות, עם אודיטוריום ענק והכל. בפעם הראשונה שעליתי לדבר ממש נלחצתי, רעדו לי הידיים והלב דפק, הרגשתי שעשיתי עבודה גרועה ואפילו לא הצלחתי לישון בלילה לפני. בפעם השניה קצת פחות נורא. לאט לאט השתפרתי בזה ואפילו נהניתי מזה. בפרזנטציה האחרונה שהעליתי אפילו בחרתי נושא שממש הייתי להוטה לגביו ויצא מרתק, וכולם נהנו כולל אני. וזה בא מאדם שמפחד לדבר, אפילו אם הוא לא על במה.
חוויות כאלו מוציאות ממך את הכי טוב. פשוט לקפוץ למים(:

שואל השאלה:
האא יפה... שמח שהסתדר לך בסוף.
אבל האמת שפעם הייתי בשיעור פתוח באוניברסיטה בחו"ל (שיעורי עברית) והבנות שם שנאו אותי ודי רבתי איתן... אז אני מפחד שהבחורות שם יהיו כלבות ואז אני אפרוש מהתואר.... אני לא יודע אם זה בשבילי... אני סתם אתעצבן אחרי שבוע שאהיה בתואר ואז אפרוש ואפסיד 33000 שח...

שואל השאלה:
האמת שאני לא יכול ללמוד בארץ... אין לי פסיכומטאי וגם בגדול אני די בן אדם מערבי אז זה ירגיש לי מוזר להיות במסגרות בישראל...

שואל השאלה:
מכללה זה לעשירים
בכללי אני גם כמעט ולא מחייך ולא מדבר עם זרים... אני מרגיש מוזר בארץ... אני יותר אוהב את המנטליות הפולנית... אבל הבעיה שגם שם קשה...אני בגדול לא מסתדר בשום מקום, לא מוצא את עצמי בחיים האלה

שואל השאלה:
הלכתי, לא עוזר
אני בטיפול אחרנ
ואני לא רוצה ללמוד בארץ אז זה לא רלוונטי... הבעיה אבל שהבעיה שלי תהיה בכל מקום שאהיה בו... זה באסה