18 תשובות
אני לא מבין בזה כלום אבל זה לא נשמע נורמלי...מצד שני אולי את בהלם מזה שיש לך ילד.. לא יודע..
מה הסיבה שאת לא אוהבת אותה ?
שואל השאלה:
אני פשוט לא אוהבת אותה אני מרגישה כאילו היא סתם תינוקת לא שלי בכלל
אני פשוט לא אוהבת אותה אני מרגישה כאילו היא סתם תינוקת לא שלי בכלל
אנונימית
זה מובן, אחרי הכל זה משהו חדש שדורש הרבה מאוד עבודה 24/7
אבל אל תדאגי, זה יגיע בסוף. הכל בסדר
אבל אל תדאגי, זה יגיע בסוף. הכל בסדר
בת כמה את?
שואל השאלה:
19
19
אנונימית
את דתייה?
את יכולה לדבר איתי בפרטי?
שואל השאלה:
לא
לא
אנונימית
כתבה על הנושא במאקו
קישורים מצורפים:
יש לך סיוטים שהיא מופיע בהם? או משו דומה?
שואל השאלה:
לא
לא
אנונימית
אה אז אני בהחלט לא יודעת אבל שמעתי שבמקרים כאלה פונים לעזרה מבחוץ כדי ליראות שזה לא דיכאון לאחר לידה.
איך את לא אוהבת אותה היא הדם שלך בשר שלך חיים שלך!
אנונימית
אולי כי זה חדש לך , זה מוזר
את יכולה לומר למה את לא אוהבת אותה?
זאת לא תופעה נורמלית. ממליצה לך ללכת לבדוק את זה אולי זה תסמינים של דיכאון אחרי לידה.
זאת לא תופעה נורמלית. ממליצה לך ללכת לבדוק את זה אולי זה תסמינים של דיכאון אחרי לידה.
אני מקווה שיעבור לך כי היא תסבול אם בעתיד זה ימשך...
יקרה,
אני שומעת את המצוקה בקולך, את התסכול והבלבול שאת אולי חווה, העצבות שאת חשה והכמיהה לאהוב את הילדה הקטנה שרק נולדה..
לפעמים אנו מציירים לעצמנו בראש תמונה מסוימת, משהו הרמוני ויפה ומצפים שהדברים יתנהלו בדיוק כפי שדמיינו אותם וכאשר אנו מגיעים לרגע האמת התסריט לא מתנהל כפי שרצינו או כפי שדמיינו... הדברים לא מתנהלים לפי איך שהסביבה מכירה, וזה עלול להכניס אותנו לחרדות ופחדים שמשהו לא בסדר איתנו..
יקירה, אני מניחה כי זו תופעה נורמלית מאוד, חייך השתנו מקצה לקצה, החופשיות שהייתה לך נעלמה, חוסר השינה, ההורמונים ואולי את צריכה עוד קצת זמן על מנת להסתגל למצב החדש.
אני משערת שהתמודדות עם הרגשה כזו קשה יכולה להיות מאוד מטלטלת, חוסר ההבנה של הסביבה, נשים לרוב לא נוטות לומר את זה בקול רם, ולא מובן מאליו שכתבת את הדברים והיית נאמנה וקשובה לעצמך...
אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. אנו נוכל להיות שם בשבילך על מנת לעבור את התקופה הקשה, להיות לך לאוזן קשבת במקום מכיל ואמפטי. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 00:00 בכתובת www.sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
אני שומעת את המצוקה בקולך, את התסכול והבלבול שאת אולי חווה, העצבות שאת חשה והכמיהה לאהוב את הילדה הקטנה שרק נולדה..
לפעמים אנו מציירים לעצמנו בראש תמונה מסוימת, משהו הרמוני ויפה ומצפים שהדברים יתנהלו בדיוק כפי שדמיינו אותם וכאשר אנו מגיעים לרגע האמת התסריט לא מתנהל כפי שרצינו או כפי שדמיינו... הדברים לא מתנהלים לפי איך שהסביבה מכירה, וזה עלול להכניס אותנו לחרדות ופחדים שמשהו לא בסדר איתנו..
יקירה, אני מניחה כי זו תופעה נורמלית מאוד, חייך השתנו מקצה לקצה, החופשיות שהייתה לך נעלמה, חוסר השינה, ההורמונים ואולי את צריכה עוד קצת זמן על מנת להסתגל למצב החדש.
אני משערת שהתמודדות עם הרגשה כזו קשה יכולה להיות מאוד מטלטלת, חוסר ההבנה של הסביבה, נשים לרוב לא נוטות לומר את זה בקול רם, ולא מובן מאליו שכתבת את הדברים והיית נאמנה וקשובה לעצמך...
אני מתנדבת באתר סה"ר סיוע והקשבה ברשת, אני רוצה להזמין אותך לצ'אט אישי ואנונימי עם אחד ממתנדבנו. אנו נוכל להיות שם בשבילך על מנת לעבור את התקופה הקשה, להיות לך לאוזן קשבת במקום מכיל ואמפטי. אנו זמינים כל יום, מלבד שישי, בין השעות 21:00 00:00 בכתובת www.sahar.org.il.
שלך,
מתנדבת סה"ר
באותו הנושא: