8 תשובות
לא תרגישי טוב
נראלי תגידי ביי לעולם .
אנונימית
היא לא תמות משבועיים בלי אוכל
אני לא חושבת שתמותי, יש מצב אולי אבל אני לא יודעת בעיקרון את תשתגעי כי אי אפשר בלי מזון כל כך הרבה זמן
אפשר רק על מים אבל היא לא תרגיש טוב אבל היא לא תחיה מעל שבועיים
הפרעות אכילה כנראה
או שכבר ההורים יתחילו לדאוג ויכניסו לך אוכל דרך צינורות לגוף
או שכבר ההורים יתחילו לדאוג ויכניסו לך אוכל דרך צינורות לגוף
אחרי יומיים תאכלי
שמעת על חוק ה3?
3 דקות בלי אוויר, 3 ימים בלי מים, 3 שבועות בלי אוכל
זה משתנה ממצב למצב, כמובן. אפשר לשרוד יותר זמן בלי אוכל או הרבה פחות זמן. אבל זה פחות או יותר.
אז קודם כל, את לא תמותי.
את תרגישי כאילו את מתה, אבל את לא תמותי.
רוצה לדעת מה באמת יקרה לך בגוף?
הגוף שלך עובד על סוכר כדי לייצר אנרגיה (אלא אם כן את על תזונה קטוגנית אבל אין הרבה הבדל בהסבר אז אני אניח שאת לא). את משיגה סוכר דרך אוכל, בעיקר מפחמימות כמו בצקים, קטניות וכו'.
יש לך מאגר אנרגיה בגוף, שאוגר סוכר כדי לייצר אנרגיה. נקרא לו הסוללה שלך.
אז נניח שכרגע את על 100%, זה המקרה הטוב כמובן. את על 100% סוללה, בדיוק סיימת לאכול.
עכשיו את מחליטה לצום לשבועיים, כל מה שאת מכניסה לגוף שלך זה מים.
אז מה יקרה? ביום הראשון את עוד תהיי בסדר. אולי רעבה, אבל עדיין בסדר.
ביום השני הרעב יתגבר, הבטן תתחיל לכאוב, הסוללה שלך תתחיל להתרוקן.
אם את תעשי ספורט היא תתרוקן אפילו יותר מהר.
בשלב מסויים, אחרי כמות זמן שמשתנה בין אדם לאדם, הסוללה שלך תגיע למצב שהיא לא יורדת יותר.
את בטח מניחה שזה דבר טוב. זה מאוד, מאוד רע.
זה אומר שניצל את כל המאגר שלך שהגוף מוכן לבזבז. יש לך כמות מאוד מאוד קטנה שנשארה. מה הוא עושה במצב הזה? מתחיל לפרק חלבונים הגוף כדי להפוך לסוכרים. ואת החלבונים האלו הוא כמובן לוקח מהשרירים.
את בטח תוהה, למה הוא לא מפרק שומנים? ולזה אני עונה שהוא עושה גם את זה, אבל זה תהליך שדורש יותר אנרגיה. את לא הכנסת שום דבר שיתן לך את האנרגיה הזאת, אז הוא בקושי יכול לפרק שומנים. הרבה יותר קל לגוף לפרק את השרירים שלו.
ושלא נשכח שבשלב מסויים לקיבה נגמר מה לעכל, ואז את בכלל במצב מסוכן. כשאין לקיבה מה לעכל, החומצה שבה יכולה להתחיל לפגוע בדפנות הקיבה, ואם את מגיעה למצב של חור בקיבה, אלו כאבי תופת. למיטב זכרוני, זה בלתי הפיך.
אז עברו שבועיים בלי אוכל. את עייפה, חלשה, בקושי מסוגלת לזוז. רוב הסיכויים שהתעלפת לפחות פעם אחת, כנראה שהגעת לבית חולים.
עכשיו הגיע הזמן לחזור לאכול.
אבל רגע, מה קורה? למה את עדיין עייפה? למה הכל כואב? למה פתאום את עולה במשקל?
כשאת חוזרת לאכול אחרי צום ממושך, הדבר הראשון שהגוף עושה זה לחדש את מאגרי האנרגיה שלו. להטעין את הסוללה. אבל בניגוד לטלפון, אי אפשר להשתמש באנרגיה הזאת בזמן שאת בטעינה. יש רק כמות אנרגיה קטנה שעוברת בגוף שלך כדי לשמור עלייך בחיים וזהו.
ומה אחר כך? הסוללה מלאה, מה עכשיו?
הבעיה בצום כזה ממושך היא שהגוף מניח שלא היתה לך גישה לאוכל, שאת בתקופת בצורת או במצוקה. הוא נכנס לפאניקה. הדבר הראשון שהוא מניח זה שאם זה קרה פעם אחת, זה יקרה שוב. אז הוא אוגר אנרגיה לפעם הבאה.
גם אם את חוזרת לאכול בכמות נורמלית, אפילו בכמות קטנה, הגוף יתחיל לאגור שומן בשביל תקופת הצום הגדולה הבאה.
אם יש משהו לא מובן, או אם יש לי איזושהי טעות, אני אשמח אם תאמרו לי :)
3 דקות בלי אוויר, 3 ימים בלי מים, 3 שבועות בלי אוכל
זה משתנה ממצב למצב, כמובן. אפשר לשרוד יותר זמן בלי אוכל או הרבה פחות זמן. אבל זה פחות או יותר.
אז קודם כל, את לא תמותי.
את תרגישי כאילו את מתה, אבל את לא תמותי.
רוצה לדעת מה באמת יקרה לך בגוף?
הגוף שלך עובד על סוכר כדי לייצר אנרגיה (אלא אם כן את על תזונה קטוגנית אבל אין הרבה הבדל בהסבר אז אני אניח שאת לא). את משיגה סוכר דרך אוכל, בעיקר מפחמימות כמו בצקים, קטניות וכו'.
יש לך מאגר אנרגיה בגוף, שאוגר סוכר כדי לייצר אנרגיה. נקרא לו הסוללה שלך.
אז נניח שכרגע את על 100%, זה המקרה הטוב כמובן. את על 100% סוללה, בדיוק סיימת לאכול.
עכשיו את מחליטה לצום לשבועיים, כל מה שאת מכניסה לגוף שלך זה מים.
אז מה יקרה? ביום הראשון את עוד תהיי בסדר. אולי רעבה, אבל עדיין בסדר.
ביום השני הרעב יתגבר, הבטן תתחיל לכאוב, הסוללה שלך תתחיל להתרוקן.
אם את תעשי ספורט היא תתרוקן אפילו יותר מהר.
בשלב מסויים, אחרי כמות זמן שמשתנה בין אדם לאדם, הסוללה שלך תגיע למצב שהיא לא יורדת יותר.
את בטח מניחה שזה דבר טוב. זה מאוד, מאוד רע.
זה אומר שניצל את כל המאגר שלך שהגוף מוכן לבזבז. יש לך כמות מאוד מאוד קטנה שנשארה. מה הוא עושה במצב הזה? מתחיל לפרק חלבונים הגוף כדי להפוך לסוכרים. ואת החלבונים האלו הוא כמובן לוקח מהשרירים.
את בטח תוהה, למה הוא לא מפרק שומנים? ולזה אני עונה שהוא עושה גם את זה, אבל זה תהליך שדורש יותר אנרגיה. את לא הכנסת שום דבר שיתן לך את האנרגיה הזאת, אז הוא בקושי יכול לפרק שומנים. הרבה יותר קל לגוף לפרק את השרירים שלו.
ושלא נשכח שבשלב מסויים לקיבה נגמר מה לעכל, ואז את בכלל במצב מסוכן. כשאין לקיבה מה לעכל, החומצה שבה יכולה להתחיל לפגוע בדפנות הקיבה, ואם את מגיעה למצב של חור בקיבה, אלו כאבי תופת. למיטב זכרוני, זה בלתי הפיך.
אז עברו שבועיים בלי אוכל. את עייפה, חלשה, בקושי מסוגלת לזוז. רוב הסיכויים שהתעלפת לפחות פעם אחת, כנראה שהגעת לבית חולים.
עכשיו הגיע הזמן לחזור לאכול.
אבל רגע, מה קורה? למה את עדיין עייפה? למה הכל כואב? למה פתאום את עולה במשקל?
כשאת חוזרת לאכול אחרי צום ממושך, הדבר הראשון שהגוף עושה זה לחדש את מאגרי האנרגיה שלו. להטעין את הסוללה. אבל בניגוד לטלפון, אי אפשר להשתמש באנרגיה הזאת בזמן שאת בטעינה. יש רק כמות אנרגיה קטנה שעוברת בגוף שלך כדי לשמור עלייך בחיים וזהו.
ומה אחר כך? הסוללה מלאה, מה עכשיו?
הבעיה בצום כזה ממושך היא שהגוף מניח שלא היתה לך גישה לאוכל, שאת בתקופת בצורת או במצוקה. הוא נכנס לפאניקה. הדבר הראשון שהוא מניח זה שאם זה קרה פעם אחת, זה יקרה שוב. אז הוא אוגר אנרגיה לפעם הבאה.
גם אם את חוזרת לאכול בכמות נורמלית, אפילו בכמות קטנה, הגוף יתחיל לאגור שומן בשביל תקופת הצום הגדולה הבאה.
אם יש משהו לא מובן, או אם יש לי איזושהי טעות, אני אשמח אם תאמרו לי :)