צמתם בגלל כפייה דתית או מהרצון שלכם?

אצלי לא צמים בבית ככה שזה רצון שלי לגמרי

צמתי בגלל המשפחה שלי.

כי אני רגילה ויש לי מצפון ואני אוהבת את השם יתברך..
וכאילו שרפו להשם את בית המקדש שזה הבית שלו אז אין לו איפה להיות...
אז בשבילו כן.
מהרצון שלי איכשהו צמתי והיה נחמד חוץ מיזה שהגרון שלי היה יבש

צמתי כי צריך לצום.

שואל השאלה:
לא צריך לצום זה הכל הדתיים האלה

בטח שצריך, שמום שהוא חובה (עיין בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקמט).
מה אתה רוצה מהדתיים?

צמתי כי בחרתי בזה
ולא היה כל כך גרוע ( אגב זה מאד בריא לצום פעם ב... )

צמתי בגלל המשפחה שלי. אבא שלי ספציפית. אבל לא הייתי קוראת לזה "כפייה דתית".

אני בחיים לא צמתי, כי גדלתי למשפחה לא מאמינה שלא דוגלת בלצום ואני גם ככה בתת משקל כשאני אוכלת אז לא נראה לי בריא לי כל כך לצום. אבל ההורים שלי נראה לי צמו איזה פעם פעמיים סתם לנסות וגם אולי חלק מהאחים שלי אבל זה בעיקר בשביל לאתגר את עצמם אנחנו לא מאמינים.(אבל היו פעמים שהייתי חולה ולא אכלתי יום/יומיים שלמים כי לא הייתי רעבה)

שואל השאלה:
שיחדו אותי בכסף אם אני אצום

אני הייתי צמה בשביל כסף, תחשוב שזה גם לאתגר את עצמך. אבל גם תלוי כמה כסף ואם בכללי בא לי לצום.

תראה לי בן אדם שיצום בשביל כפיה דתית ואיזה כפיה?

צמתי כי בחרתי לצום.
כמובן שאני יוצא מהנחה שישנה בחירה חופשית, אם לא כל מעשה הוא הכרח.

כי אני בחרתי לצום.

אני רציתי לצום עבר סבבה אני לא רעבה גם שנגמר הצום לא אכלתי ממש אוכל סתם נס קפה ויותר מאוחר חתיכת עוגה וזהו הדבר היחידי שקצת מפריע לי זה הקטע של השתייה הייתי צמאה קצת וזהו אבל לא בקטע של היה קשה

אני צמתי כי חייב
ואותו דבר גם לגבי המשפחה שלי צמים בשביל בית המקדש שנחרב
והיה לי קשה

אני צמתי לגמרי מהרצון שלי

מהרצון שלי