אני עולה השנה לכיתה י"ב ויש לי חרדות נוראיות לגבי זה כנסו בבקשה

מה אני אמורה לעשות אחרי הבית ספר? אין לי חברים ואני לא מצליחה לראות עתיד לחיים שלי. אני חושבת שזה יפה מאוד ששרדתי עד עכשיו אבל לאן אני אצליח להמשיך מכאן אני לא יכולה להמשיך להיות בחדר שלי לבד בחושך זה אוכל אותי מבפנים ואני מתחילה להתחרפן והדבר היחיד שאני נאחזת בו זה הבית ספר שיוציא אותי מהבית ואני אראה אנשים . אבל מה יקרה שנה הבאה שיגיע החופש הגדול ולא יהיה בית ספר שיוציא אותי מהבור הזה?
אני חושבת שמשרד החינוך והחברה מכניסים אותנו מגיל פאקינג שלושה חודשים למסגרת הזאת שאיך הם מצפים מאיתנו לחיות בלעדיה? איך הם מצפים מאיתנו ביום אחד לשכוח מסוג החיים שחיינו עד היום בלי תדרוך ובלי עזרה לזרוק אותנו לעולם האמיתי לפחות שילמדו אותנו על חרדות ועל איך לשרוד בעולם שמחוץ למערכת החולנית הזאת. אבל לא ,הם מעסיקים אותנו ומלמדים אותנו כל כך הרבה חרא שלא יעזור לנו בפאקינג כלום כי לדעת נוסחה מתמטית לא תעזור לי לשרוד ולנצח את הדיכאון והחרדה שלי. וזה לא שאני הולכת להרוג את עצמי או משהו אני פשוט רוצה שהחיים יהיו יותר קלים .