7 תשובות
אני לא חושבת שיש דרך נכונה ודרך לא נכונה לכתוב, בדרך כלל כשאני כותבת אני כותבת לפי דברים שאני מדמיינת בראש שלי ואז מעלה אותם על הדף. אם אני צריכה להכניס את מה שרשמתי לסיפור מסויים אני משכתבת אותו אחר כך.
ברור שצריך לדעת בערך מה יקרה וכדאי לך לכתוב כל דמות ואת המאפיינים שלה כדי לא לעשות בלגן. אבל מבחינת העלילה ומה יהיה בכל פרק ופרק, לא קל לכולם לכתוב את זה מראש. אני חושבת שכדאי שתזרמי עם זה
ברור שצריך לדעת בערך מה יקרה וכדאי לך לכתוב כל דמות ואת המאפיינים שלה כדי לא לעשות בלגן. אבל מבחינת העלילה ומה יהיה בכל פרק ופרק, לא קל לכולם לכתוב את זה מראש. אני חושבת שכדאי שתזרמי עם זה
שואל השאלה:
אני כותבת ככה:
-מכינה תקציר (שהוא די מיותר, תכף אני אסביר).
-כותבת סיפור קצר (זה בעצם התקציר, רק מפורט יותר, ומאוד שונה (והנה הסיבה מדוע תקציר בשבילי זה מיותר).
-משכתבת את הסיפור הקצר למשהו יותר ארוך ו ומסובך.
-ואז משכתבת פעם נוספת.
אני כותבת ככה:
-מכינה תקציר (שהוא די מיותר, תכף אני אסביר).
-כותבת סיפור קצר (זה בעצם התקציר, רק מפורט יותר, ומאוד שונה (והנה הסיבה מדוע תקציר בשבילי זה מיותר).
-משכתבת את הסיפור הקצר למשהו יותר ארוך ו ומסובך.
-ואז משכתבת פעם נוספת.
אנונימית
אני אשמח לייעץ בפרטי יש לי די ניסיון בזה בלי להשוויץ
אבל מחר אם אפשר כי כרגע המוח שלי לא ממש עובד אני לא יודעת אפילו מה אני עושה כאן אבל אשמח מאוד לעזור מחר יש לי די הרבה ניסיון במיוחד בפרטים האילו
אבל מחר אם אפשר כי כרגע המוח שלי לא ממש עובד אני לא יודעת אפילו מה אני עושה כאן אבל אשמח מאוד לעזור מחר יש לי די הרבה ניסיון במיוחד בפרטים האילו
אין דרך נכונה לכתוב סיפור, את יכולה להתחיל עם רעיון או מסר, את יכולה להתחיל עם דמות מסויימת, עם עולם, עם סצינה שקפצה לך לראש, אולי חשבת על איזה משפט ומשם זה התפתח לך לעלילה שלמה בראש.
הדרך הנכונה לכתוב סיפור היא הדרך שלך.
הדרך הנכונה לכתוב סיפור היא הדרך שלך.
שואל השאלה:
אין רק דרך אחת נכונה?
אין רק דרך אחת נכונה?
אנונימית
לא,יש כאלה שבונים את שלבי הסיפור מראש, יש כאלה שנותנים לו לקחת את הריון שלו,יש כאלה שמתחילים עם דמויות, יש כאלה שמתחילים עם מסר, יש כאלה שמתחילים עם רעיון, יש כאלה שמתחילים עם שפה או עולם או חפץ או מצב מסויים או שאלה או כל דבר אחר.
יש קוים שיכולים להנחות אותך, אבל אין מסלול יחיד לכתיבת סיפור.
יש קוים שיכולים להנחות אותך, אבל אין מסלול יחיד לכתיבת סיפור.
אין דבר כזה "הדרך הנכונה". יש את הדרך שנוחה לך.
לא תמיד צריך להתחיל עם הדמויות קודם, לא תמיד צריך לתכנן את העלילה מראש. זה משתנה מסיפור לסיפור.
יש גם סיפורים שבהם לא תצטרכי לבנות דמויות בכלל, סיפורים קצרים בדרך כלל. לא מזמן כתבתי סיפור שלא כלל בניית דמויות בכלל. הוא כלל רק עלילה. קשה להסביר בלי לשלוח את הסיפור עצמו בתור דוגמא.
את יכולה להתחיל ממה שאת רוצה. את יכולה להתחיל מובנות דמות ואז ליצור את העולם מסביבה, או שאת יכולה להתחיל בלבנות עולם ולהוסיף לו דמויות. את יכולה גם להתחיל משורה מדיאלוג או מונולוג ומסביבה לבנות את הסיפור. זה באמת לא משנה.
את גם לא צריכה לתכנן כלום מראש, רק דברים בסיסיים כדי שתוכלי באמת לשבת ולכתוב משהו, כמו מה הז'אנר של הסיפור, עלילה מאוד כללית וכו'.
אם את בכל זאת רוצה להכיר את הדמויות שלך יותר מראש, נסי לדבר עליהן עם מישהו. אני עובדת עכשיו על סיפור לתחרות כתיבה, ולא הצלחתי לבנות אופי טוב ל"נבל" שלי. אז פניתי אל חברה שלי ואמרתי לה שתזרוק תכונות אופי אקראיות, תחביבים, פרטים על המראה שלו, מה שבא לה (היא הכירה את הרעיון הכללי לסיפור שהיה לי אז), והיא זרקה לי את הפרט הכי קטן, שהוא אוהב גינון, וזה הספיק לי כדי לבנות תמונה שלמה בראש.
אז זאת שיטה שאני ממליצה עליה. להתייעץ עם מישהו.
אל תשכחי שכתיבה זו לא מתמטיקה. אין רק דרך אחת לעשות דברים. אין נכון ולא נכון, יש דברים שעובדים ודברים שלא עובדים, והם משתנים מסיפור לסיפור, מסופר לסופר ומקורא לקורא.
אל תחפשי לעצמך כללים ברורים של איך לעשות. מספיק יש לך את החוקים של השפה שאת צריכה לעבוד לפיהם. תצאי מהמחשבה שהכל חייב להיות לפי הספר. את כותבת את הספר עכשיו.
אם הכתיבה מרגישה מזעזעת, תשכתבי. הטיוטה לא צריכה להיות מושלמת. היא אפילו לא צריכה להיות תקינה תחבירית. היא צריכה להיות בסיס שממנו יהיה לך הרבה יותר קל לכתוב בצורה מסודרת מובנת ומושקעת. אחרי שאת מסיימת אותה, תכתבי מחדש.
או שאת יכולה לנסות להשקיע מראש, ואז רק לערוך. זאת גם אפשרות. אני אישית מעדיפה לשכתב, אבל אני יודעת שבסיפורים ארוכים זה בעייתי.
פשוט תכתבי איך שנוח לך. זאת אומנות, לא מדע מדוייק. גם אם תשני את הסדר של מה ש"אמורים" לעשות, אף מעבדה לא תתפוצץ. אף אחד לא ימות. אלא אם כן אלו הדמויות בסיפור שלך שניסו לעשות ניסוי ונכשלו.
לא תמיד צריך להתחיל עם הדמויות קודם, לא תמיד צריך לתכנן את העלילה מראש. זה משתנה מסיפור לסיפור.
יש גם סיפורים שבהם לא תצטרכי לבנות דמויות בכלל, סיפורים קצרים בדרך כלל. לא מזמן כתבתי סיפור שלא כלל בניית דמויות בכלל. הוא כלל רק עלילה. קשה להסביר בלי לשלוח את הסיפור עצמו בתור דוגמא.
את יכולה להתחיל ממה שאת רוצה. את יכולה להתחיל מובנות דמות ואז ליצור את העולם מסביבה, או שאת יכולה להתחיל בלבנות עולם ולהוסיף לו דמויות. את יכולה גם להתחיל משורה מדיאלוג או מונולוג ומסביבה לבנות את הסיפור. זה באמת לא משנה.
את גם לא צריכה לתכנן כלום מראש, רק דברים בסיסיים כדי שתוכלי באמת לשבת ולכתוב משהו, כמו מה הז'אנר של הסיפור, עלילה מאוד כללית וכו'.
אם את בכל זאת רוצה להכיר את הדמויות שלך יותר מראש, נסי לדבר עליהן עם מישהו. אני עובדת עכשיו על סיפור לתחרות כתיבה, ולא הצלחתי לבנות אופי טוב ל"נבל" שלי. אז פניתי אל חברה שלי ואמרתי לה שתזרוק תכונות אופי אקראיות, תחביבים, פרטים על המראה שלו, מה שבא לה (היא הכירה את הרעיון הכללי לסיפור שהיה לי אז), והיא זרקה לי את הפרט הכי קטן, שהוא אוהב גינון, וזה הספיק לי כדי לבנות תמונה שלמה בראש.
אז זאת שיטה שאני ממליצה עליה. להתייעץ עם מישהו.
אל תשכחי שכתיבה זו לא מתמטיקה. אין רק דרך אחת לעשות דברים. אין נכון ולא נכון, יש דברים שעובדים ודברים שלא עובדים, והם משתנים מסיפור לסיפור, מסופר לסופר ומקורא לקורא.
אל תחפשי לעצמך כללים ברורים של איך לעשות. מספיק יש לך את החוקים של השפה שאת צריכה לעבוד לפיהם. תצאי מהמחשבה שהכל חייב להיות לפי הספר. את כותבת את הספר עכשיו.
אם הכתיבה מרגישה מזעזעת, תשכתבי. הטיוטה לא צריכה להיות מושלמת. היא אפילו לא צריכה להיות תקינה תחבירית. היא צריכה להיות בסיס שממנו יהיה לך הרבה יותר קל לכתוב בצורה מסודרת מובנת ומושקעת. אחרי שאת מסיימת אותה, תכתבי מחדש.
או שאת יכולה לנסות להשקיע מראש, ואז רק לערוך. זאת גם אפשרות. אני אישית מעדיפה לשכתב, אבל אני יודעת שבסיפורים ארוכים זה בעייתי.
פשוט תכתבי איך שנוח לך. זאת אומנות, לא מדע מדוייק. גם אם תשני את הסדר של מה ש"אמורים" לעשות, אף מעבדה לא תתפוצץ. אף אחד לא ימות. אלא אם כן אלו הדמויות בסיפור שלך שניסו לעשות ניסוי ונכשלו.