נראה לכם הגיוני לצעוק על מישהו בדיכאון?

מאיפה אמא שלך אמורה לדעת שאתה בדיכאון אם לא דיברת איתה על זה?

כי היא רוצה שתהיה שמח יותר

שואל השאלה:
אבל היא רואה שאני עצוב, מה גורם לה לחשוב שיעזור אם יצעקו עליי?
אני לא מרגיש בנוח לדבר איתה על זה, מו הסתם.

היא רוצה שתיהיה שמח אבל היא לא עושה את זה בצורה הנכונה
שיתפת אותה על למה אתה בדיכאון?

שואל השאלה:
היא צועקת עליי, מה היא רוצה ממני?
עד שלא יקרה משהו קיצוני היא לא תבין?

שואל השאלה:
לא שיתפתי אותה, אני לא מרגיש בנוח לדבר איתה על זה.

אין סיכוי שמישהי בסטיפס, כמוני, תעזור לך בלכתוב תשובה קצרה אם אתה במצב כזה. אין לי ממש איך להגיד לך איך להתמודד. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. הייתי מדברת עם אח/אחות גדולים או עם אבא. אפילו פונה לדודים או לסבתא וסבא, כל בן אדם שאני אשכרה סומכת עליו. ומבקשת עזרה להגיע לפסיכולוג שיעזור לי עם המצב.

היא לא עושה את זה בכוונה רעה אתה חשוב לה והיא רוצה שתיהיה שמח. אבל אם היא לא יודעת שאתה בדיכאון היא לא יכולה לעזור לך בזה או לדעת על זה.

שואל השאלה:
אבל איך אני ארגיש בנוח לשתף את זה עם מישהי שצועקת עליי? שמזלזלת במה שאני מרגיש?
את רואה בן אדם עצוב, נכון? אל תצעקי עליו.

לצעוק בכלליות זה בסדר, זה שאתה בדיכאון לא נותן לך פטור מהחיים ולא כלום
ואני לא מזלזלת, אני בעצמי הייתי במצב כזה ועכשיו אני מטופלת כבר כמה שנים (דיכאון קליני)
מה שהיא אמרה לא היה בסדר, אבל אולי חשבת שהיא דואגת לך ולא מבינה נכון את המצב? תעשה איתה שיחה על זה
על מה שאתה מרגיש ומה שקורה לך בתקופה האחרונה
שההערות האלה מחמירות את המצב ופוגעות בך
שאתה תשמח לקבל טיפול פסיכולוגי ואם צריך גם פסיכיאטרי
אחרי שהפסיכולוג ידבר איתה על מה שאתה עובר (באישורך כמובן) היא כבר תבין את המצב ותקח את זה ברצינות ברגע שאיש מקצוע ידבר איתה על זה גם.
אל תשפוט אותה לפי זה.

שואל השאלה:
אני אשפוט אותה, וברגעים כאלה אנשים נמדדים. היא לא מבינה כמה רע היא עושה לי, ואני יכול לצאת מזה לבד.
אני לא יכול יותר עם המשפחה הזאת, אף אחד מהם לא מביו אותי, ונשבע שבא לי לעשות משהו קיצוני רק כדי שהם יבינו. חבל שרק זו הדרך

היא לא מבינה את הרע שהיא עושה לך רק בגלל שהיא לא יודעת את זה. היא צועקת עלייך כי היא לא יודעת את זה. הכל זה בגלל שהיא לא יודעת. תסביר לה, תדבר איתה, היא לא תשפוט אותך כי אתה הבן שלה.

אני מבינה אותך כלכך אלוהים
רק שההבדל ביני לבינך הוא שאמא שלי יודעת שאני בדיכאון ויודעת שאני במצב לא טוב
ואי אפשר לעשות עם זה משהו ף כי אי אפשר להבין בן אדם שבדיכאון

אני מבינה אותך, אבל מצד שני אתה לא תוכל לקבל טיפול ולעזור לעצמך בדרך הזאת
המצב רק יחמיר, בסופו של דבר אלו החיים שלך, ולא של ההורים שלך
רוצה לצאת מזה? אל תחכה לצומת לב של ההורים בעניין ולדברים קיצוניים
לך ותדבר איתם על המצב כדי לקבל טיפול
כדי שהדבר הזה יפסק ותעזור לעצמך
כי בסופו של דבר
אתה מי שחשוב, אתה מי שרוצה לצאת מזה
ואתה מי שסובל אם תשאר במצב הזה/תעשה דברים קיצוניים שאתה לא מתכוון אליהם בשביל שישימו לב שאתה במצוקה

שואל השאלה:
מה שאני אומר, זה שאני לא צריך עזרה מקצועית, אני יכול לפתור את מה שגורם לזה, אבל אני לא יכול איתה יותר.
מצדי שתתעלם ממני, אבל שרק תעזוב אותי בשקט.
זה כל כך יתנקם בה אחרי שאני אעבור את זה, אני אגיד לה הכל ואני אנתק איתה קשר.

שואל השאלה:
ברור שזה אומר שמתחילים לשפוט אותם.
לא צועקים על סן אדם עצוב, זה בחיים לא עזר ובחיים לא יעזור לאף אחד כזה.
לא משנה אם יש סיבה אין סיבה.
ואין לי בן אדם קרוב, אין לי אף אחד, אני לבד וזו גם חלק מסיבה שאני מדוכא, מחסור בחברה.
אז כאן זאת הדרך שלי לפרוק את זה.

לא לא לא לא
מה שאתה עושה עכשיו זה לחשוב בצורה ילדותית
היא לא עשתה שום דבר מכוונה רעה
היא אמא שלך, היא הביאה אותך לעולם
היא בנתה לך בית, משפחה, אהבה
הפתרון צריך לבוא לא מנקמה או עצבים, הוא צריך לבוא מתיקון וחיוביות עצמית
תשתפר בשבילך, לא בשבילה
ובבקשה אל תפגע בה בגלל זה, זה לא שווה את זה
תתעלם ממה שהיא אומרת ותעזור לעצמך כמה שיותר
להתנקם ולחשוב על אחרים במקום על עצמך בתקופה הזאת לא יעשה טוב לאף אחד
לא יצא לך כלום מלנתק איתה קשר

שואל השאלה:
הבעיה שזה לא משנה אם היא אוהבת אותי וזה לא משנה מה היא מתכוונת.
היא פוגעת בי
ואם היא הביאה אותי לעולם בשביל זה, אז לא תודה.
אל תחשבי שהחיים זה הדבר הכי טוב שיש ומוות זה הדבר הכי רע שיש.
ואני אפגע בה, כי במקום לבוא בעדינות ולנסות לראות מה קורה לי, היא אשכרה
צ ו ע ק ת.
אז אני לא אפגע בה, אבל אני פשוט לא אשמור איתה על קשר.
זה לא אכפת לי תחת איזה טייטל היא, אם היא לא מתייחסת אליי יפה, ובמיוחד עכשיו, אין לי סיבה לשמור על קשר.

אתה לוקח את זה למקומות קיצוניים היא רק רוצה בטובתך זו אמא שלך...
גם היא בן אדם וכנראה זו הדרך שלה להתמודד עם זה שאתה עצוב. יכול להיות שהיא בכלל לא שמה לב שאתה עצוב או מדוכא.
אין לך הזכות לכעוס עליה כי היא לא יודעת מה מצבך אתה צריך לשתף אותה גם אם זה לא הכי נוח לך בעולם. ואני מבינה אותך גם לי קשה לשתף את ההורים שלי בדברים אבל כשאני כן, הם עוזרים לי יותר משחשבתי.
להגיד ששתנתק איתה קשר בגלל זה זה ילדותי ומגעיל. לא צריך להגזים אז היא קצת צעקה תגיד לה שזה פוגע בך וגורם לך לדיכאון והיא תפסיק מיד.

אה וזה שאתה בדיכאון לא נותן לך פטור מהחיים.

שואל השאלה:
וואו אתם ממש לא עוזרים.
סוניק, זה לא מעניין אותי שיש אנשים עם בעיות גדולות יותר, אני לא משווה את עצמי לאחרים. אני לא מחכה לעזרה מאף אחד, אני רק רוצה שיניחו לי.
we are one
זה לא משנה לי שהיא רוצה בטובתי, אבל היא עושה לי רע.
תחשוב שאמא שלך הייתה צועקת עליך וגורמת לך להרגיש רע, היה עוזר לך מה היא "מתכוונת?"
two ghost
מה הקשר פטור מהחיים? אני רק רוצה שהיא תעזוב אותי, לא ביקשתי פטור משום דבר.
אני רוצה להתמודד, אבל אני מצפה שאמא שלי לא תפריע לי. לא צריך שתעזור.

מה אתה מצפה שנגיד לך? כל תשובה עם מחשבה בוגרת והגיונית אתה שולל
האופציה היחידה שלך זה להתעלם ממה שהיא אומרת, זהו
אין פתרונות קסם להעלמת אמהות

שואל השאלה:
סוניק, אני מקווה שאתה לא מצפה שמשהו ממה שכתבת יעזור לי.
נשמע שאתה יוצא עליי סוג של..?
לא בקטע רע, אני יודע שבאת לעזור, אבל ממש לא ככה עוזרים.
אני באמת אומר לך את זה בכנות, לא כי אני כועס או משהו.
נשמע שאתה מנסה לעצבן אותי או לא יודע מה
ואגב לא אמרתי לך "לחשוב ש"
כתבתי את זה לwe are one
נשבע שכל פעם שאני מבקש פה עסרה, אני רק יוצא מפה בהרגשה יותר רעה ממה שנכנסתי.
ועוד משהו, אם תקרא כל תגובה שהגבת לי, אתה תשים לב שלא ממש נתת לי פתרון, יותר ירדת וזלזלת במצב שלי, אבל בגדול הפתרון שלך היה "תחשוה מה אתה עושה ותתמודד"
תודה בכל זאת על הכוונה.

אני דיי מבינה אותך, אמא שלי כל הזמן צועקת ומתעצבנת עלי שאני לא יוצאת מהבית ונפגשת עם חברים והיא לא מבינה שאין לי עם מי להיפגש.