לדעתכם בבתי ספר צריכים להתחשב בילדים עם חרדה חברתית?

כן, זו בעיה לכל דבר וצריך להתמודד איתה וגם בית הספר צריך לתת לזה לגיטימציה.

דוגמה אישית מחיי ביסודי:

למדתי בבית ספר יסודי דתי, היינו מתפללים כל בוקר והיתה רשימת חזנים.
לי לא היה אז ביטחון עצמי גבוה כל כך וכאשר הגיע תורי לרוב הייתי מצליח איכשהו להתחמק מזה, בפעמים שלא הייתי מצליח אני זוכר שהייתי כל כך חושש, הקול שלי היה רועד כל פעם שהייתי צריך לקרוא בקול דברים ופשוט רציתי לקבור את עצמי.

אני זוכר שאמרתי "לא אני לא רוצה" והמורה ענה לי משהו בסגנון של "אין לא, בוא תיגש"

נורא.

בתור אחת שיש לה חרדה חברתית כן.
סיימתי בית ספר לפני שנה אין לי מושג איך שרדתי 12 שנה

איזה סוג של התחשבות?

לגמרי. לחברה ממש טובה שלי יש והיא כל הזמן מספרת שהיה לה נורא קשה שלא נתנו לזה לגיטימציה בתיכון שלה

כן

כן. אני זוכרת שפעם עשינו איזו הצגה בבית ספר וכל השכבה היתה צריכה להשתתף ואני לא דיברתי מספיק בקול והמורה צעקה עליי בפני כולם ואמרה לי לדבר שוב ושוב ואז בכלל לא ידעתי שיש לי את הבעיה הזאת והרגשתי לא בסדר כי זה קרה רק לי.

יש גם כל מיני מקרים דומים שקורים, לא רק בבית ספר. לא רק בגלל מישהו מסויים. אבל אני לא מאשימה אנשים שלא מתחשבים בזה ולא זוכרת להם את זה כי פשוט הבנתי שהם לא מבינים אותי. בדרך כלל ילדים עם חרדה חברתית הכי נשארים לבד בבית ספר ואחרים לא מבינים למה

וואו איזה עצוב מה שאת מספרת^
לא פשוט בכלל...
זה ההשפלה הכי גדולה שיכולה להיות

ואת מדברת בתור אחת עם חרדה חברתית? כי את לא נשמעת אחת כזאת^
קל לשפוט אבל לא להיות במקום הזה

מחזקת את wash away my colors. זה גם הטיפול לחרדה חברתית. אם תלכו לפסיכולוג, הוא יפציר בכם לצאת מאיזור הנוחות שלכם ולעשות דברים למרות הפחד.