7 תשובות
לדעת הרב קוק, בגלל ההתקדמות המוסרית של האנושות לא בהכרח יהיו קרבנות בע"ח במקדש העתידי, ואפשר שיהיו רק מנחות מהצומח.
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
הרב קוק הוא רק אחד מיני רבים
אי אפשר להסתמך רק עליו
הרב קוק הוא רק אחד מיני רבים
אי אפשר להסתמך רק עליו
אנונימי
הרב קוק היה רב גדול, שגם הסתמך על גדולים אחרים שקדמו לו. ולמעשה, רבים היום סומכים עליו את כל עולמם הרוחני. הוא הרי נחשב לאבי הציונות הדתית.
כנראה שלא יהיו הקרבת קורבנות
שואל השאלה:
להגיד כנראה זה לא מספיק
חוץ מזה, אתם טוענים שלהרוג חיות זה רצח וזה אכזרי
וזה מה שעשו פעם בבית המקדש ואכלו את החיות ע"פ ציווי אלוהים, אז אתם טוענים שהוא אכזרי?
להגיד כנראה זה לא מספיק
חוץ מזה, אתם טוענים שלהרוג חיות זה רצח וזה אכזרי
וזה מה שעשו פעם בבית המקדש ואכלו את החיות ע"פ ציווי אלוהים, אז אתם טוענים שהוא אכזרי?
אנונימי
התורה לא יכלה להנחית במאה ה-14 לפנה"ס רף מוסרי מהמאה ה-21.
במקום זה, היא נקטה בדרך ריאלית הרבה יותר - שיפור המצב המוסרי הקיים. לכן היא מדברת באותם מסגרות מקובלות (עבדות, מלוכה, נקמת דם וכדומה), אבל מעדנת ומקדמת אותם מאוד.
אפשר לזהות דמיון רב בין חוקים בתורה לחוקי חמורבי שקדמו לה היסטורית, ונראה בבירור שהתורה מתייחסת לסטנדרטים המקובלים ומקדמת אותם. למשל: רוצח לעולם לא יכול להמיר עונש מוות בקנס, אין בתורה עונש מוות על גניבה, אסור להסגיר עבדים, אסור להעניש ילדים באשמת אביהם כמקובל אז, כולם שווים בפני החוק ואין הבדלי מעמדות בעניין, ועוד המון.
וכאן מגיע החלק הכי חשוב - התורה מלווה תמיד בתורה שבעל פה, שהיא למעשה פירוש אינסופי לתורה הנצחית שבכתב, וכך המגמה של ההתקדמות המוסרית לא קופאת אי שם בעת העתיקה אלא ממשיכה תמיד.
לצורך העניין, חז"ל הערימו כל כך הרבה דינים מגבילים על דיני תורה "אכזריים" שהיו טובים לזמנם כך שהם בעצם כבר השתנו לחלוטין (בן סורר ומורה ועיר הנידחת למשל).
אם היתה לנו כיום סנהדרין, שהיא הגוף הדתי העליון ביהדות שמורכב מ-120 חכמים מוסכמים על העם, יכלו חכמי ישראל לחלוק על חז"ל ולפרש את התורה באופן הומניסטי הרבה יותר.
ולא. לא מדובר ברפורמה, מאחר והשינויים נעשים ע"פ כללי הפסיקה הפנימיים המוסכמים בתורה עצמה.
התורה ניתנה ע"י אלוהים אבל היא לא משקפת את המוסר המוחלט והמושלם של אלוהים, אלא את רמת המוסר שהוא העריך שניתן לחייב את האדם באותו הדור.
אפשר למצוא ביטוי מפורש בתורה לכך, דווקא סביב התדרדרות מוסרית בעקבות חטאי דור המבול -
"ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי... כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל".
אחרי המבול ה' מבין שציפיותיו המוסריות מהאדם היו גבוהות מדי באות העת, ולכן הוא ממתן אותם ומתיר לאכול בשר, דבר שנאסר עד אז.
התורה היא ספר חוקים שניתן לאדם, שהוא נברא מוגבל עם יצרים ארציים, ולכן היא ודאי לא משקפת את המוסר האלוקי המושלם והמוחלט.
המוסר האלוקי המושלם הוא החזון האידיאלי, ומאחר והאדם לעולם לא יוכל להגיע אליו בשלמות המשמעות היא התקדמות מוסרית אינסופית, וזה מה שיפה בתורה לדעתי..
ומאחר ואין מוסר אנושי מוחלט אזי לא ניתן לשפוט את העבר ע"פ מוסר ההווה. אך יש מוסר אלוקי מוחלט ואליו אנחנו חותרים לעד, ולאורו אפשר לראות התקדמות מימי מתן תורה עד היום.
במקום זה, היא נקטה בדרך ריאלית הרבה יותר - שיפור המצב המוסרי הקיים. לכן היא מדברת באותם מסגרות מקובלות (עבדות, מלוכה, נקמת דם וכדומה), אבל מעדנת ומקדמת אותם מאוד.
אפשר לזהות דמיון רב בין חוקים בתורה לחוקי חמורבי שקדמו לה היסטורית, ונראה בבירור שהתורה מתייחסת לסטנדרטים המקובלים ומקדמת אותם. למשל: רוצח לעולם לא יכול להמיר עונש מוות בקנס, אין בתורה עונש מוות על גניבה, אסור להסגיר עבדים, אסור להעניש ילדים באשמת אביהם כמקובל אז, כולם שווים בפני החוק ואין הבדלי מעמדות בעניין, ועוד המון.
וכאן מגיע החלק הכי חשוב - התורה מלווה תמיד בתורה שבעל פה, שהיא למעשה פירוש אינסופי לתורה הנצחית שבכתב, וכך המגמה של ההתקדמות המוסרית לא קופאת אי שם בעת העתיקה אלא ממשיכה תמיד.
לצורך העניין, חז"ל הערימו כל כך הרבה דינים מגבילים על דיני תורה "אכזריים" שהיו טובים לזמנם כך שהם בעצם כבר השתנו לחלוטין (בן סורר ומורה ועיר הנידחת למשל).
אם היתה לנו כיום סנהדרין, שהיא הגוף הדתי העליון ביהדות שמורכב מ-120 חכמים מוסכמים על העם, יכלו חכמי ישראל לחלוק על חז"ל ולפרש את התורה באופן הומניסטי הרבה יותר.
ולא. לא מדובר ברפורמה, מאחר והשינויים נעשים ע"פ כללי הפסיקה הפנימיים המוסכמים בתורה עצמה.
התורה ניתנה ע"י אלוהים אבל היא לא משקפת את המוסר המוחלט והמושלם של אלוהים, אלא את רמת המוסר שהוא העריך שניתן לחייב את האדם באותו הדור.
אפשר למצוא ביטוי מפורש בתורה לכך, דווקא סביב התדרדרות מוסרית בעקבות חטאי דור המבול -
"ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי... כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל".
אחרי המבול ה' מבין שציפיותיו המוסריות מהאדם היו גבוהות מדי באות העת, ולכן הוא ממתן אותם ומתיר לאכול בשר, דבר שנאסר עד אז.
התורה היא ספר חוקים שניתן לאדם, שהוא נברא מוגבל עם יצרים ארציים, ולכן היא ודאי לא משקפת את המוסר האלוקי המושלם והמוחלט.
המוסר האלוקי המושלם הוא החזון האידיאלי, ומאחר והאדם לעולם לא יוכל להגיע אליו בשלמות המשמעות היא התקדמות מוסרית אינסופית, וזה מה שיפה בתורה לדעתי..
ומאחר ואין מוסר אנושי מוחלט אזי לא ניתן לשפוט את העבר ע"פ מוסר ההווה. אך יש מוסר אלוקי מוחלט ואליו אנחנו חותרים לעד, ולאורו אפשר לראות התקדמות מימי מתן תורה עד היום.
סליחה על האריכות.. זה ציטוט מתשובות שכתבתי כאן פעם בנושא הזה
באותו הנושא: