בת 17, אני יוצאת עם מישהו שגר רחוק ממני

זה יעבור, אל תדאגי

כמה רחוק? וזאת ההתחלה תנסו פשוט כמה שיותר להפגש

זה עדיין ההתחלה- תנסי ומקסימום תפרדו אם זה כל כל מפריע

אני וחבר שלי ביחד חודש וקצת.
אני מאיזור הקריות והוא מצפת (שעתיים נסיעה בתחב"צ במצב טוב).
בנוסף למרחק הוא מתחיל עכשיו שנת שירות בפתח תקווה ככה שלא יוצא לנו לראות אחד את השניה המון (בעיקרון זה בנוי על פעם בשבוע).
בינתיים זה עובד מעולה ואני לא מתחרטת לרגע... כן, חודש וחצי זה לא הרבה (יצא לנו להיות במסגרת מסויימת שלושה שבועות ביחד ורק לאחרונה הוא יצא לשנת שירות) ואני לא יכולה להגיד שקשה לי, במיוחד כי אני בן אדם שאוהב את כל המגע והיחס אבל וואו כמה שזה שווה את זה..
זה פשוט שווה את זה והוא מדהים מכ"כ הרבה בחינות שפשוט אני יודעת שהקשר הזה יחזיק הרבה זמן.
כל מה שצריך זה רצון.
(והיי אני מכירה זוג שאחת גרה בקריות ואחד ליד ירושלים והם ביחד באיזור השנה והם בקשר מושלם ומעולה וזה רק מוכיח כמה הכל זה עניין של רצון ואהבה, ככה שאם את מאמינה ששניכם בעניין ושניכם מוכנים לקחת סיכון זה שווה את זה)

גם אני במצב כמו שלך אז שאנחנו ניפגשים פעם בשבוע או פעמיים אנחנו ניפגשים להרבה זמן וזה הכי כייף בהמשך את תיראי שזה טוב שיותר מתגעגעים ויותר כייף לא צריך כל היום לראות את הבן זוג פעם בשבוע מספיק כדי שלא ימאס מהר..

יש כאלה שחייבים את הבן זוג שלהם לידם ושהיה איתם ויש כאלה שיכולים עם המרחק וזה בסדר להם.. לפי מה שאת מספרת את מאלה שרוצים להיות קרובים.. תדברי איתו על זה