היי ראיתי מאמרי דת שמביאים גמרא ששואםת להיות ההוכחה לאלוהים רק ש....

בכל מקרה זו לא הוכחה.
הרדצ"ה כבר כתב שאין הכוונה להעלאת גרה כזו.
הגמל הולך על כפיו.

שואל השאלה:
לגבי השפן? זה נראה לך הגיוני לשנות את מה שהתנך כותב לנוחיותינו ורדי שיתאימו את המציאות ?

עקרון החסד. ומי אמר שההגדרה הפיזיולוגית להעלאת גרה היא ההגדרה המקראית?

שואל השאלה:
העלאת גרה היא מצב שליה מעלה מחדש את האוכל שהיא אכלה וכך נוצר מצב שהיא לועסת גם כשאין לה אוכל בפה הטעות של כותב התנך היא שהוא התייחס חשפן ולארנב שכן לועסים כאל מעלי גרה אפילו שהלעיסות הם אקט אחר שלא קשור בכלל לאוכל. אין שום העלאת גרה השפן והארנב לא כזאת ולא אחרת.

עוד פעם, מי אמר לך שההגדרה הפיזיולוגית של העלאת גרה שווה להגדרה המקראית-הלכתית? וגם אם כן מי אמר שאלו השפן והארנבת המקראיים?

^ כי אחרת איך נדע מה כשר ומה לא? העלאת גרה היא העלאת גרה, ולא שום פירוש אחר. זה עוד ניסיון תירוץ כמו הקטע עם יום בבריאה היה מיליון שנים? אין דבר כזה, המילים בתורה הן בעלות המשמעות שלהן וזהו. גם היהדות כבר פסקה כך, אחרת לא ניתן לקרוא את הספר, ולהגיע למסקנות כלשהן - "לא תרצח" - ואם המשמעות של המילה "לא" במעמד הר סיני היא תמיד? (זה אפילו לא קישור כזה מופרך בהתגלגלות המילים בעברית בין מקורות - לא - אף פעם - לעולם - תמיד!). המילים הן המילים, התורה מלאה בשגיאות, וכל מי שטוען את הטיעון עם החיות בעולם והכשרות, פשוט לא התעמק בו. התורה לא כל כך חכמה, לא ממש מבינה משהו מהעולם שסביבה, ולא ברור מדוע להישען עליה בימינו. אבל כשמרססים לכל כיוון לא צריך כוונת - כותבים המון שטויות, ואז בוחרים את מספר הדוגמאות הנמוך שבהן כתוב משהו הקרוב למציאות, והופ כל התורה אמת.

^באמת שאני לא מבין את הביקורת שלך. אתה טוען שהעברית שלנו שווה באופן מוחלט לעברית המקראית? אגב כאן התלמוד לצדי (בבלי סוכה לד ע"א; למרות שהוא לא רלוונטי לדיון).

שואל השאלה:
אני לא טוען שהעברית זהה אבל אן כתוב משהו כמו מעלה גרה יש לו אפשרות אחת ויחידה וחוץ מזה אן אנחנו לא יודעים מה "ההגדרה" של מושגים בתנך אז כל אחד יוכל ךפרשן כרצונו

שואל השאלה:
ואן הכוונה היא לא למעלה גרה שאנחנו מתכוונים אז למה הכוונה איזה עוד רבדים יש למילה העמוקה לכאורה מעלה גרה

אם אתה לא מבין, כנראה שלא ניסית, אין פה סיבוכים מיותרים. העברית אינה זהה, לא טענתי כך, סתם כתבת את זה, ולכן אני אומר שלא ניסית להבין. אבל המילה עצמה שכתובה בתנ"ך צריכה להיות בעלת המשמעות שלה בתקופת התנ"ך, ואחידה בחלקי הספר השונים, לפחות אלו שקרובים בזמנם. העלאת גירה יכול להיות כל דבר, אבל ברגע שתחליט מהו, זו תהיה המשמעות. אסביר עם הדוגמה של הימים. ייתכן שיום של התנ"ך ויום של העברית כיום הוא לא אותו יום. אבל אם כך, משמעות המילה יום שונה מימינו בכל מקום שבו כתובה המילה. יום בסיפור הבריאה נמשך אותו זמן כמו יום בסיפור אחר בתנ"ך. אבל נוכל להבין לאחר בדיקה שיום בתנ"ך מסמל יממה בעברית של ימינו, וז המשמעות לאורך כל הספר. אז העלאת גירה היא תנאי לכשרות חיה למאכל, אם משמעותה שונה משל ימינו, כיצד נדע מהי חיה כשרה? למה בכלל אתה מעלה את הטיעון הזה? אולי מבול היה משהו אחר פעם? סתם קצת גשם מטפטף כי כולם היו מפונקים? אולי ירושלים היא לא ירושלים ובכלל אפשר לתת אותה למוסלמים ולנוצרים, ועיר הבירה שלנו בכלל הייתה צור? אולי בוגד בכלל היה פעם משיח וישו הציל כבר את כולנו? די עם התירוצים האלה. מובן מאיפה הם מגיעים, קשה לקרוא שטויות בספר שאתה מאמין בו בכל מאודך, אבל זו לא בעיה שלנו, של האמת, ובטח לא של העלאת הגירה.

שואל השאלה:
השאלה לא האן התנך והמציאות מתנגשים השאלה היא מי יהיה מספיק כנה כנה עצמו כדי להודות בזה

תסתכלי

את לא הראשונה

אם העלאת הגרה יכולה לכוון גם לעובדה שיש מיני שפנים או ארנבות שאוכלים את צואתם אז מדוע הם לא כוללים את כל שאר היונקים שעושים זאת? הרי יש כמות נכבדה שלהם....

שואל השאלה:
נכון יש מלא חיות שאוכחות את הצואה שלהן שלא מוזכרות

הבעיה העיקרית עם הרבנים היא שיש להם תשובות אד-הוק שהם פשוט ממציאים בכל פעם שהם מגלים בעיה הטיעונים של התורה ואז מעמידים פנים כאילו זו הייתה המשמעות כל הזמן בלי להוכיח שהתשובה שלהם היא בהכרח המשמעות האמיתית של הכתוב
יותר מכך אם באמת המשמעות שונה כל כך, איך זה שרק פתאום המשמעות הזאת הופיעה? התורה שבעל פה אמורה להיות מסירה מדור לדור באופן בלתי שביר אז הפירוש הזה אמור להופיע בגמרא יחד עם כל התיאורים ההזויים שלהם של דברים שלו היו ולא נבראו כמו עכבר שחציו בשר וחציו אדמה ושני הרעמים אבל לא ראיתי אף פירוש בגמרא שבו כתוב שכל חיה שאוכלת את האוכל שלה אחרי שהיא כבר אכלה אותו היא מעלת גרה או שדנים בזה שהשפן מעלה גרה באופן כל כך שונה משאר החיות ברשימה

מאיפה הקטע של לאכול את הצואה? זה פשוט לא השפן שאנחנו מכירים היום!

אז איך המסורת הזאת שאמורה לעבור מדור לדור ולהדריך את בני ישראל מה לאכול פשוט נשכחה? אנשים פשוט שכחו מה הוא השפן המקראי? לאיזה מן חיה מעלה גרה ואין לה פרסות? לא ראיתי דבר כזה.

שמע, אכילת הגללים בצורה כזאת - זה מיוחד רק לשפן.
לגבי גמל: מה שקובע - זה לא עצמות, אלא איך זה נראה מבחוץ.

גם גורילות אוכלות לעיתים את הגללים שלהן בכדי לקבל את החומרים המזינים שהיא לא עיכלה ממנו, וחוץ מזה זה מאוד שונה מתהליך העלאת הגרה, שנשמע מילולית יותר כמו להעלות בחזרה את האוכל בגרון מאשר לאכול אותו עוד פעם.
אם "העלאת גרה" בתנ"ך מתייחס גם לזה, למה ההגדרות בגמרא ובתלמוד לא מתייחסות לזה? למה הן גם לא אומרות שדווקא השפל מעלה גרה בצורה משונה?
ואם תסתכל טוב על פרסות הגמל תוכל לראות שהן שסועות.