ניסיתי לכתוב קטע בסגנון אחר ממה שאני רגילה איך זה נשמע לכם?

כבר כתבו על הכל ומה נשאר עוד לאכול,
מספיק סרטים, מספיק שוב לחזור לאלכוהול,
מספיק לאנשים שמחפשים רק נחמות
תמיד במרדפים כולם אחר התשובות
איך את החיים שלהם נכון לחיות,בלב תמיד אותה משאלה
שזה עדין בגדר החידה, יש מלא סימני שאלה
אבל מתי יהיה להם הזמן אותה לפתור
לקחת כמה שניות לנשום ותמיד לזכור
לתת לעצמם גם לאהבה מקום והכל לעבור,
לא משנה כמה החיים נותנים לנו סיבות לרדת
מנסים לתת לנו אגרופים ישר אל הלב והלסת
אבל כל החכמה זה ללמוד איך להמשיך ללכת
גם שהמסלול כבר נהיה ארוך ואתה רק רוצה לשבת,
גם שאין לך מושג לאן ושאתה כבר מת לרכבת,
שתקח אותך בקיצור דרך דוך אל האושר לסגת.
בגג שאתה מגיע זה לשקר החומרי או הרגעי,
אולי לשקר אחר, הכל כדי שזה ירגיש כזה טבעי,
שעכשיו אתה מחייך אחרי לילה של דמעות,
אבל זה הרי עדיף שתמשיך לנסות לכסות,
על כל הצלקות ועל כל מה שניסית אז להיות,
קצת יותר מאושר, ואולי קצת יותר לחיות.