3 תשובות
ערך הרכב (לאחר מכירתו כחדש) נקבע על פי דרישת השוק, הישראלי המצוי פחות מתחבר לתיבה הרובוטית בעיקר משיקולי חוסר הבנה וסטיגמות ישנות וכך קורה שרכב מצויין עם תיבת הילוכים מצויינת מוצא עצמו פחות סחיר ולכן מחירו בהתאם.
לתיבה רובוטית יתרונות עצומים לעומת תיבה פלאנטרית בניהם חיסכון בדלק, יחסי העברה טובים יותר וכדומה, החיסרון העיקרי יכול להגיע לתיבה של רכב שעבר מעל 100 אלף קילומטר שכן אז תחילת נסיעה יכולה להיות רועדת בשילוב של המצמד או תיקון של סולונאיד שיכול להיות יקר מתיבה ידנית סטנדרטית.
לתיבה רובוטית יתרונות עצומים לעומת תיבה פלאנטרית בניהם חיסכון בדלק, יחסי העברה טובים יותר וכדומה, החיסרון העיקרי יכול להגיע לתיבה של רכב שעבר מעל 100 אלף קילומטר שכן אז תחילת נסיעה יכולה להיות רועדת בשילוב של המצמד או תיקון של סולונאיד שיכול להיות יקר מתיבה ידנית סטנדרטית.
הרכב בקניה זול יותר והביקוש קטן יותר שכן הנהגים לא אוהבים את הרובוטית על קפיצותיה ולכן המחיר זול יותר
הגיר הרובוטי של טויוטה היה אמור לשלב את היתרונות של גיר אוטומטי וגיר רגיל/ידני (חסכון בדלק, נצילות וכו.) הבעיה של הגיר הזה שהוא בנוי ממצמד אחד בעוד גירים אחרים מתקדמים ומשוכללים יותר בנויים מ 2 מצמדים אחד מקבל התנועה בעוד האחר מעביר אותו כך שהעברת התנועה הייתה חלקה ולא היה ניתן להרגיש בה (דוגמת תיבות הילוכים של zf בפולסוואגן וכן כאלו באלפא רומיאו) זה גרם למעין השהייה בהעברת ההילוך ובעליה גרם להתדרדרות הרכב קלות לאחור והיה נדרש לעשות כמעין "זינוק בעליה" קטן. בנוסף על כך התיבות היו נתקעות וממאנות להעביר התנועה ופשוט נתקעות. לכן זה פגע בדגם ובהתאם במחיר
באותו הנושא: