איך הייתם מגיבים אם חבר/ה שלכם היו אומרים לכם שיש להם דיכאון?

אתמוך בהם

הייתי עוזרת ותומכת כי גם אני הייתי בדיכאון ויצאתי ממנו אז יהיו לי המון דרכים להרים לה ולעזור ומעבר לזה הייתי נותנת לה מספר של מישהי שאני מכירה בשיחות ובעיקרון היא אישית מקצוע

חברה לא יודעת אומרת לה שתלך לטיפול

שואל השאלה:
לא יודע זה קצת מפחיד, יש ככ"ך הרבה אנשים שאומרים שיש להם דיכאון כדי לקבל תשומת לב ואחד הפחדים שלי זה שיחשבו שאני גם עושה את זה..

לדעתי מי שקורא לעצמו חבר שלי ואחר כך חושב שאני עושה הצגות- הוא לא חבר.

הייתי מנסה לעזור ולתמוך כמה שיותר ואם זה היה מגיע למצב שאני דואגת אז הייתי מדברת עם ההורים שלו/ה ומבקשת שילכו לרופא ילדים לקבל הפנייה לפסיכולוג כדי שהיא/הוא יוכל/תוכל לקבל את העזרה שהיא צריכה.
ובתור אחת עם טיפול תרופתי ונפשי הדברים האלה עזרו לי מאוד לעבור הרבה תקופות קשות בחיים שלי והרגשתי בפעם הראשונה כאילו אני נפתחת וזה היה מאוד קשה לי ולקח זמן אבל בסופו של דבר הצלחתי ואני מרגישה הרבה יותר טוב כרגע.
ממליצה לך בחום ליצור קשר עם ער"ן וללכת לרופא/ת הילדים שלך ולבקש הפנייה לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג נוער/ילדים.
זה יכול להשפיע עלייך לטובה לגמרי, בהצלחה! ולכל דבר אני פה❤

עוזרת לה עם הניסיון שלי (ולצערי יש ניסיון בנושא), תומכת עד כמה שאני יכולה ובאמת מנסה לעזור לה כמה שאפשר

שואל השאלה:
כבר יש לי פסיכולוגית, ואני לא במצב קיצוני (דיכאון קל עד בינוני/ mild to moderate depression). בכל זאת, אני עולה לכיתה יא' ואני בקושי מסוגל לעשות דברים כמו ללמוד, לעשות ספורט או לצאת מהבית, והמוטיבציה שלי נמוכה מאוד. ויש לי בגרות 5 יח"ל במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב והדנסת תוכנה, וכל שאר המקצועות הפחות קריטיים שנה הבאה ואני לגמרי אבוד. קראתי שלדבר עם חברים ולקבל תמיכה מהם יכול ממש לעזור אבל כמו שאמרתי אני מפחד מהתגובה..

תשמע, מי שיגיב לך לא בסדר בסופו של דבר הוא זה שמאבד חבר אמיתי ומה אתה מאבד? מישהו שתכלס שם עלייך פס, תמצא מישהו שאתה באמת סומך עליו ויש לך איתו שיחות רציניות ותגיד לו שאתה ממש צריך לשתף מישהו ברגשות שלך.
ואני מבינה אותך עברו עליי הרבה מאוד דברים ולקח לי הרבה זמן להיות מסוגלת באמת לדבר עם אנשים על זה..
מדובר בלשון זכר אבל כמובן פונה גם אל נקבה

שואל השאלה:
וסליחה על החפירה, אבל מה דעתך על טיפול תרופתי? אני קצת סקפטי ומפחד שטיפול תרופתי הוא
א. ממכר
ב. לטווח הקצר

אתה בכלל לא חופר וזה לגיטימי לשאול ולהתעניין כי זה יכול לעזור לך.
ולי אישית זה מאוד מאוד עזר, ביחד עם הטיפול הפסיכולוגי נתנו לי כלים להתמודד עם הקשיים שלי והעזרה שקיבלתי הייתה מעל ומעבר וסוף סוף הצלחתי להרגיש טוב לפעמים ולא להרגיש אשמה על זה, הרגשתי שהגוף שלי הוא שוב שלי ולי אישית זה שיפר את החיים בקיצוניות, לא רק בגלל התרופות ולא רק בגלל הטיפול הנפשי אלא בגלל השילוב של שניהם ושעזרו לי למצוא שיטות להתמודד עם כל מיני מצבים שונים ומצאו מה יוכל לעזור לי עם הכל.

שואל השאלה:
אני שואל את זה כי אני בטיפול תרפי עם הפסיכולוגית כבר בערך חצי שנה (ואני מכיר אותה בערך שנה) ואני לא מרגיש שינוי. אפילו לא קצת.

אהיה איתו ולא אעזוב

אז יכול להיות שזה לא מה שמתאים לך, תדבר איתה על זה ותנסו למצוא מה כן יעזור לך וכן ישפיע על החיים שלך. תהיה גלוי איתה תגיד שזה לא משפיע ושאתה מעוניין למצוא דרך אחרת שכן תוכל לעזור לך.

שואל השאלה:
היא כבר הבינה בעצמה שזה לא עובד ושאלה אותי, אבל היא עדיין רוצה להמשיך את הטיפול. אני לא יודע למה אבל אני מפחד לומר לה שאני רוצה לנסות משהו אחר..

אני מבינה אותך אבל תחשוב מה עדיף, שתישאר בשקט ותרגיש רע עם זה או שתדבר איתה ותוכל לעזור לה לעזור לך. אני מבינה את המקום שלך וזה קשה להגיד לאנשים שמשהו לא נעים או לא טוב או לא מתאים אבל תחשוב על טובתך האישית,
ואם אתה צריך אני פה בשביל שתדבר איתי ואעזור לך בכל דבר שתצטרך, תמצא אנשים שיעברו איתך את התהליך בין אם זה משפחה או חברים קרובים או לא משנה מי, אל תישאר לבד, ותנסה להיפתח כמה שיותר לאזור אומץ ולהגיד לה שאתה רוצה לנסות משהו אחר שבאמת יוכל לעזור לך.
בהצלחה מהמם אחד ואני מקווה עם כל הלב שתרגיש יותר טוב!!❤