4 תשובות
זה מאוד תלוי מה הכוונה במגדר...
שואל השאלה:
הבדלים בין בנים לבנות.. כל הנושא של "לבעוט כמו ילדה", תכונות נשיות וגבריות...
הבדלים בין בנים לבנות.. כל הנושא של "לבעוט כמו ילדה", תכונות נשיות וגבריות...
חניכים יכולים ללמוד מזה שבנים ובנות שווים. זה תכלס המטרה של להראות פעולה על מגדר
בני כמה החניכים? בעיקרון הכי קלאסי זה לדבר על הסטיגמות שקיימות ולשאול מה הם חושבים על זה.. אבל אני חושבת שהכי משמעותי, אם יש מקום לזה ופתיחות, זה לדבר על החוויה האישית שלהם. איזה מסרים נשיים/ גבריים הם קיבלו מהילדות שלהם ועד היום ובאיזה מקומות זה מתחיל להיות מוטמע. אם יש ציפיות לאידיאל יופי מסויים ומה ההבדל בין אידיאלי היופי ומה זה אומר על הציפיות השונות מנשים ומגברים? (בדרך כלל במודעות רואים שמציגים נשים יותר כעדינות ומפתות וסקסיות כאלה וגברים יותר כחזקים ועוצמתיים ובעלי כוח כאלה)
יש הבדלים גם בציפיות מבחינת תחומי עניין, כבר מגיל קטן קונים לילדות ברביות יפות וצעצועי טיפוח וצעועים שקשורים בבישול נניח ובובת תינוק כזו בעגלה כדי להרגיש אמא קטנה כזו ולעומת זאת לילדים נותנים מכוניות וצעצועי כלי עבודה וגיבורי על. (כבר מגיל קטן מיעדים להם תפקידים...)
ובעניין התחביבים ואידיאל היופי אני מניחה שכל אחד ואחת נתקלו בכל מיני סיטואציות בחיים בהן הן אהבו או רצו דבר אחד אבל הרגישו שהסביבה מצפה מהם לדבר אחר. משיערות ברגליים ובידיים עד אורך שיער ושימוש במוצרי טיפוח ואפילו סוג הליכה ודיבור מסויים.
עוד משהו זה לגבי התנהגות, יש נורמה כזו נשית שאני לא יודעת אם היא חברתית או ביולוגית של להיות מאוד רכלנית ולדבר מאחורי הגב ולא להיות ישירה בדברים, ויש גם את העניין הזה שמצפים מנשים לא לדבר באופן גס ומיני ולהיות מובכות ממיניות ויש גם איזושהי תפיסה הזויה אצל הרבה אנשים שבנות לא מאוננות משום מה... (שקר גס)
ולעומת זאת אצל גברים... וואי וואי קשוחה התפיסה ההתנהגותית. יש מן ציפייה להיות קשוחים ובוטים, לדבר על מיניות באופן חופשי ויש מן תפיסה שהם תמיד "רוצים את זה" (למרות שבפועל זה ממש לא ככה..). יש ציפייה מגברים להיות חזקים, גם פיזית אבל בעיקר מנטאלית. לא להישבר בקלות, לא להיפגע, לא להראות הרבה רגשות, להיות קצת קרים אפילו. זה מתחיל עוד מהילדות, כשילדה בוכה והמבוגרים ניגשים אליה ושואלים מה קרה ועוזרים לה ומחבקים אותה וכשילד בוכה אומרים לו "תהיה גבר", "תתגבר", "אל תבכה".
אלה דברים שחשוב לדבר עליהם כי הם כל כך חלק מסדר היום שלנו שלפעמים אנחנו בכלל לא שמים לב שהם שם אבל הם מנהלים אותנו. כשמודעים לתפיסה הזו אפשר להיות ערים יותר למתי אנחנו עושים משהו או מפחדים לעשות משהו מתוך מגבלות מגדריות שנטמעו בנו ולא חשבנו עליהן ומתי זה באמת משהו שרצינו. ומגבלות מגדריות לא ריאליות מתערבות לנו בחיים לא מעט... בקיצור הייתי לוקחת כל מיני מקומות שמתבטאים בהם הבדלים (אידיאל יופי, ציפיות תעסוקתיות, ציפיות התנהגותיות, ציפיות מיניות אם הם בגיל המתאים, אפשר גם ציפיות בזוגיות אם הם בגיל המתאים) ולנסות לקשר את זה לחיים שלהם ואיפה הם נתקלו בזה מהילדות ועד היום. עוד אפשרות זה להתעסק בהיסטוריה של נשיות וגבריות- התפיסות הנשיות והגבריות האלה לא הגיעו משום מקום, פעם היו תפקידים מאוד ברורים לגבר ולאישה וככל שהולכים יותר ויותר אחורה רואים שזה משרת כל מיני דברים שהיום כבר לא רלוונטים אבל עדיין טמועים בנו ויכול להיות מעניין לחקור.
יש הבדלים גם בציפיות מבחינת תחומי עניין, כבר מגיל קטן קונים לילדות ברביות יפות וצעצועי טיפוח וצעועים שקשורים בבישול נניח ובובת תינוק כזו בעגלה כדי להרגיש אמא קטנה כזו ולעומת זאת לילדים נותנים מכוניות וצעצועי כלי עבודה וגיבורי על. (כבר מגיל קטן מיעדים להם תפקידים...)
ובעניין התחביבים ואידיאל היופי אני מניחה שכל אחד ואחת נתקלו בכל מיני סיטואציות בחיים בהן הן אהבו או רצו דבר אחד אבל הרגישו שהסביבה מצפה מהם לדבר אחר. משיערות ברגליים ובידיים עד אורך שיער ושימוש במוצרי טיפוח ואפילו סוג הליכה ודיבור מסויים.
עוד משהו זה לגבי התנהגות, יש נורמה כזו נשית שאני לא יודעת אם היא חברתית או ביולוגית של להיות מאוד רכלנית ולדבר מאחורי הגב ולא להיות ישירה בדברים, ויש גם את העניין הזה שמצפים מנשים לא לדבר באופן גס ומיני ולהיות מובכות ממיניות ויש גם איזושהי תפיסה הזויה אצל הרבה אנשים שבנות לא מאוננות משום מה... (שקר גס)
ולעומת זאת אצל גברים... וואי וואי קשוחה התפיסה ההתנהגותית. יש מן ציפייה להיות קשוחים ובוטים, לדבר על מיניות באופן חופשי ויש מן תפיסה שהם תמיד "רוצים את זה" (למרות שבפועל זה ממש לא ככה..). יש ציפייה מגברים להיות חזקים, גם פיזית אבל בעיקר מנטאלית. לא להישבר בקלות, לא להיפגע, לא להראות הרבה רגשות, להיות קצת קרים אפילו. זה מתחיל עוד מהילדות, כשילדה בוכה והמבוגרים ניגשים אליה ושואלים מה קרה ועוזרים לה ומחבקים אותה וכשילד בוכה אומרים לו "תהיה גבר", "תתגבר", "אל תבכה".
אלה דברים שחשוב לדבר עליהם כי הם כל כך חלק מסדר היום שלנו שלפעמים אנחנו בכלל לא שמים לב שהם שם אבל הם מנהלים אותנו. כשמודעים לתפיסה הזו אפשר להיות ערים יותר למתי אנחנו עושים משהו או מפחדים לעשות משהו מתוך מגבלות מגדריות שנטמעו בנו ולא חשבנו עליהן ומתי זה באמת משהו שרצינו. ומגבלות מגדריות לא ריאליות מתערבות לנו בחיים לא מעט... בקיצור הייתי לוקחת כל מיני מקומות שמתבטאים בהם הבדלים (אידיאל יופי, ציפיות תעסוקתיות, ציפיות התנהגותיות, ציפיות מיניות אם הם בגיל המתאים, אפשר גם ציפיות בזוגיות אם הם בגיל המתאים) ולנסות לקשר את זה לחיים שלהם ואיפה הם נתקלו בזה מהילדות ועד היום. עוד אפשרות זה להתעסק בהיסטוריה של נשיות וגבריות- התפיסות הנשיות והגבריות האלה לא הגיעו משום מקום, פעם היו תפקידים מאוד ברורים לגבר ולאישה וככל שהולכים יותר ויותר אחורה רואים שזה משרת כל מיני דברים שהיום כבר לא רלוונטים אבל עדיין טמועים בנו ויכול להיות מעניין לחקור.