למי לדעתכם צריך לעזור: למי שרוצה לפרוק עול בבית דתי או למי שרוצה לחזור בתשובה בבית חילוני? נמקו ופרטו.

אומר את מה שברור לי. מי שרוצה לפרוק עול - אין יותר מדי במה לעזור לו. אם הכוונה לעוזר לו לעשות את מה שהוא מחפש (לעשות עבירות) - פשוט שזה אסור, כי יש חובה למחות בעוברי עבירה, כל שכן שלא לסייע להם בזה. אם הכוונה בלמנוע מהם לעשות את רצונם הרע - אז בדרך כל הם אטומים לעזרה האמיתית הזאת והם יגידו לך שאתה לא עונה על השאלה שלהם. כך שלא פשוט בלעזור להם במה שהם היה צריך לעזור להם.
לעומת זה, מי שנמצא בבית חילוני - הוא צריך עזרה. הוא צריך לדאוג לאוכל כשר (אם ההורים מתנגדים לזה), הוא צריך להקרבי מעצמו בשביל ללמוד לתורה, להתפלל ולקיים מצוות אחרות. וכן על זה הדרך. הוא סה,כ נלחם על משהו שהוא מחובי לעשות בתרוה יהודי וההורים שלו הם המפריעים.
לעומת זה, מי שרוצה לפרוק עול בבית דתי - הוא לא נלחם על משהו שהוא באמת חייב לעשות. זה פשוט נובע מרצון רע של התמרדות. אם הוא ישמור שבת וישעה מצוות אחרות - הוא לא אמור להרגיש כתוצאה מכך שהוא עובר עבירה כזאת או אחרת. לעומת זה, מי שרוצה לחור בבית חילוני - יודע שתהיה לו עבירה אם הוא ישמע בקול ההורים שלו, אם הם רוצים למנוע ממנו את זה.

עד כאן ההסבר שלי למה צריך לעזור קודם כל למי שרוצה לחזור בתשובה.
ואתם? מה דעתכם בעניין ומה ההסבר שלכם לדעתכם?