הייתה מסעדה, הם אמרו שהיא כשרה אבל פתוחה בשבת,היה 3 מזנונות אחד ליד השני ובמזנון שמאל היה בשר ובימין פיצה אז מה כשר בזה

אין לסמוך עליהם. אם לא אכפת להם משבת - אין סיה לשחוב שהיה אכפת להם מכשרות.מקום כזה אינו יכול הליות מפוקח ע"י שום משגיח כשרות ירא שמים.
נ.ב. אפילו על מסעדות שיש להן תעודות כשרות - אין לסמוך עליהם (כי התעודה שלהם לא שווה כלום ואותו גוף גרשות נותן את התעודה שלו לכל מי שישלם לה ומשגיח בא לפרקים, בעיקר בשביל המשכרות). אני כבר לא מדבר על כך שהבשר והעופות שנמכור בסופרים (כל הכשרויות) - נהילות וטריפות. אם אתה רוצה הוכחות על זה (יש די הרבה הוכחות) - שלח לי הודעה בפרטי. פשוט נמאס לי לריב עם אנשים...
דרך אגב, זה לא הכל. גם בדיקת הירקות והתבלינים מפני התולעים לא נעשית כראוי בשום מקום ששם מכינים אכול בכמויות גדולות (אלא אם גן מדבורה בקהילה יראת שמים, כגון "קהילות פז"). פשוט אין כזאת אפשרות טעניות ולרוב האנשים פשוט לא אכפת. גם על זה יש לנו חומר.

^
עדיף שתגיד שהכשרות לא מספיק מהודרת מאשר שתאמר שעם ישראל אוכלים נבלות וטרפות
אל תוציא לעז על עם ישראל.

שיקרו לך.
מסעדה שפתוחה בשבת לא מקבלת תעודת כשרות.

אי אפשר מבחינת הלכה לאכול במסעדה ללא תעוד כשרות.
למה?כי אפאחד לא בודק אחריהם, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, להכניב גוי למטבח שיכין בישולים שלנו אסור לאכול, לערבב בין חלב לבשר, להביא חלב ובשר מחיות לא כשרות ועוד מיליארד ואחת הלכות שחשובות *מאד* בנוגע לכשרות שלא יקפידו כי למה להם?

בנוסף, יכול להיות שחלק מהמוצרים כשרים אבל אי אפשר לסמוך על זה.

נשמע מוזר, היה כתוב כשר?

חולת מוזיקה!, לא סתם אמרתי את מה שאמרתי. אין בדיקת הסכינים תקינה, כפי שהיא אמרוה להיות על פי שולחן ערוך (יורה דעה, סימן יח) בשום מקום. את הסכיון שצריך לבדוק לשלוש רוחותיה. (שולחן ערוך, יורנ דעה, סימן יח, סעיף ט). באיזה מקום עושים את זה?
עוד משהו חשוב: "שיעור פגימה: כל שהוא, ובלבד שתאגור בה כל שהוא אפילו חוט השערה, (שולחן ערוך, יורה דעה סימן יח, סעיף ב).
שפתי כהן (סעיף קטן ד).
(ד) שעור הפגימה כל שהוא פי' אם נמצא פגימה כל שהוא פסולה אבל לכתחלה א"צ בדיקה אלא אבשרא ואטופרא כדלקמן ס"ט משום דלא חיישינן לפגימה כל שהוא וכ"כ מהרש"ל פ"ק דחולין סימן ל"ח דלא כהב"ח שפסק להקל דאינה נטרפה בפגימה כל שהוא אלא כדי חגירת צפורן שאין לנו בזה אלא מנהגנו עכ"ל וחלילה לנו להקל כן ולפי שראה שבודקים בצפורן הבין דמנהגינו דכל פגימה שאינה חוגרת צפורן כשרה ולא היא דהמנהג פשוט לפסול פגימה כל שהוא וכמ"ש ב"י וד"מ ומהרש"ל ושאר אחרונים וכדעת הרמב"ם והכל בו והרמב"ן והרשב"א והר"ן וסייעתם אלא דלכתחלה לא חיישינן לפגימה כל שהוא וסגי לן בבדיקת צפורן וכמ"ש וכן משמע בעט"ז כדפירישית גם מה שאמר הב"ח דמדברי התוס' משמע דבעי דוקא כדי חגירת צפורן ליתא וראיה שהרי גם הכל בו כתב כדברי התוספות וכן העט"ז וע"ש.

הבעיה היא שתמיד שעולים על הפגימה כזאת - אז מכישרים את הפגימות האלה (ה' ירחם!) בשמות כאלה או אחרים: "זה לא פגימה, זה הרגש", "זה לא פגימה, זה שינוי", ושמות כאה לאו אחרים. אבל למפורש בשולחן ערוך שפגימה היא בכלשהי, ובלד שתהא אוגרת שערה.

עוד משהו: אם לא בדקו את הסכין שבין השחיטות - הכל ספק נבילה עד הבדיקה האחרונה.
"השוחט בהמות רבות או עופות הרבה צריך לבדוק בין כל אחד ואחד. שאם לא עשה כן, ובדק באחרונה ונמצאת סכין פגומה הרי הכל ספק נבילות ואפילו הראשונה" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן יח, סעיף יא).
במשחטות של היום שוחטים כמויות אדירות של עופות עד הבדיקה, ועד אז הסכין וודאי נפגמת (בגלל העדינות שלה). אם עושים את הבדיקה שלאע רואי - זה עובר וככה עוברים נבילות וטריפות.
אם אפילו על שחיטת הכפרות של ערב יום הכיפורים הרב עובדיה יוסף זצ"ל אמר שאחרי 10 עופות הסכין כבר נפגמת, מתחילה להיפגם (ראשי סרטון בקשיור המצורף) - תחשבי על כך מה קורה בתעשייה.
עדיין לא כתבתי כאן את כל מה שאני יודע בעניין ולא סתם כתבתי כאן שאני לא רוצה לריב עם אנשים. תחשבי לבד למה כתבתי ככה..