מאיזו סיבה הכי טיפשית בכיתם?

כי החמיאו לי והתרגשתי ממש, אז בכיתי

הגעתי הביתה מהלימודים והייתי עייפה והדלת הייתה נעולה אז נתקעתי בחוץ, סיפור מדכא.

המורה צעקה עליי שדיברתי, אבל אני סתם רגשנית וזה משחק לטובתי מאז שבכיתי היא לא מעיזה לצעוק עליי

המורה שלי לריקוד שם אותי במקום ממש גרוע בריקוד אחד (ועוד הייתי בקבוצה שהרוב קטנים ממני) אז בכיתי מזה. והוא ראה את זה ואמר לי "בקצב הזה את לא תרקדי בכלל" ואז בכיתי עוד יותר. מורה נחמד בסך הכל(:
ואני גם זוכרת שכשהייתי קטנה יותר הייתי בוכה תמיד באסיפות הורים. אני לא זוכרת ממה ולמה בדיוק (לא אמרו עלי כלכך דברים רעים או משהו) אני רק זוכרת שפשוט הייתי בוכה תמיד חח
אה וגם פעם אחת הייתי צריכה לעשות גולגול לשיעור וניסיתי מלא פעמים וכל הזמן יצא גרוע וכבר כאבו לי הידיים ולא יכולתי כבר להמשיך לנסות יותר ומרוב תסכול פשוט בכיתיxd
ועכשיו נזכרתי שגם קרה לי שהייתי ממש עייפה ולמרות זה לא הצלחתי להירדם ובכיתי מהתסכול (כמה פעמים נראלי)

לא היה במקרר את הרוטב שרציתי לפסטה:) אבל הייתי מדוכאת ועייפה ורק חיפשתי ממה לבכות. בדרך כלל אני בוכה מדברים הרבה יותר מטופשים מזה

שחקן בסידרה מת

לא היה מעדן במקרר שרציתי

הרגו לי את התרנגולים במיינקראפט

כשהייתי קטן בכיתי כי גיליתי שיש לנו עצמות

בגלל הסרט הזה אחרי ש(after)לא ניראלי מישהו בכה מזה