פוסט פריקה אשמח שתעזרו לי

אוקיי, אני עולה לכיתה י ואני ממש מפחדת, אני לא מסתדרת במסגרות אף פעם לא הסתדרתי, יש לי בעיות קשב וריכוז רציניות ואני לוקחת ריטלין כל יום, הבעיה היא שההורים שלי מצפים ממני כל הזמן להיות הכי טובה במקצועות בגלל שאחותי התאומה גאונה כזאת והם תמיד אומרים לי תלמדי כמו אחותך, תראי איך היא משקיע היא דואגת לעתיד שלה, אם את לא רוצה לנקות רחובות תלמדי כמו אחותך וככה בלי סוף.
כל פעם שאני אומרת לאמא שלי משהו ואני אומרת לה שקשה לי בבצפר ושאני לא מסתדרת במסגרות ושאני לא יכולה לעשות הרבה יחידות במתמטיקה ואנגלית היא אומרת לי "חבל" "בעיה שלך" "אז תלמדי איך את רוצה שאני יעזור לך", היא עושה לי פרצופים וכל פעם שאני אומרת משהו על הבצפר ועל כמה שהוא גרוע היא גורמת לי להרגיש תינוקת שלא מבינה כלום בחיים שלה נגיד היום אמרתי לה שאני לא מסתדרת במסגרות וקשה לי בבצפר היא פשוט אמרה לי בשיא הזלזול "הינה למדת משפט חדש" וזה מכעיס אותי היא פשוט לא מפסיקה לדבר אליי ככה ואני פשוט רוצה לצעוק עלייה מעצבים אבל שאני עצבנית ולחוצה אני פשוט לא מצליחה לדבר ומתחילה לבכות ואני כבר לא יודעת מה לעשות היא לא מפסיקה לדבר אליי ככה ולהתנהג אליי בצורה מזלזלת והיא אפילו לא מנסה לעזור היא עונה באדישות תמיד ובזלזול כאילו לא אכפת לה.
מה לעשות?