דוגמה או דוגמא? - ההבדל בין המילה דוגמא למילה דוגמה - מהו?

אין הבדל לדעתי.. אפשר לכתוב ככה וגם ככה:)

שואל השאלה:
לא יהיה רע אם אני אקבל תשובה מדויקת xd

אממ שום הבדל זאת אותה המילה.. רק יש אנשים שרושמים עם א' ויש עם ה'
כמו המילה נוסחא או נוסחה אני למשל רושמת עם א למה? כי ברבים כמו -דוגמאות\נוסחאות
זה נראה יותר סביר מאשר דוגמהות\נוסחאות.
מקווה שעזרתי..d:

שואל השאלה:
תודה d:

לא אומרים דוגמהות - אומרים דוגמות. אתה יכול לכתוב את שתיהם, שניהם תקינים.
אבל לאחרונה האקדמיה ללשון החליטה שכותבים רק אם הא ולא עם אלף.
כאילו - דוגמה, קופסה, וכו.

למרות שאני רואה הרבה אנשים שכותבים עם ה' (דוגמה) אני כותבת עם א'. לדעתי זה יותר נכון o.o
דוגמאות... ולא דוגמהות... תכלס לא? חח:)

ההבדל הינו פשוט ביותר (לא צריך להסתבך)
דוגמא= זה בכתיב ארמי.
דוגמה= זה לפי כללי האקדמיה החדשים.
עם זאת, האקדמיה מקבלת רק את צורת הרבים של דוגמא דוגמאות. וכמובן דוגמות.

ובקיצור- אתה יכול להשתמש בשתי המילים ולשתיהן תהיה אותה משמעות.:-)

אחד מיוצאי הדופן בעברית. למילה אותה משמעות בשתי צורות הכתיב.

סיומת א' או ה'?

כל הזכויות שמורות © רוני הפנר 2004–2012


א' פרוסתטית
אפעלה והפעלה
סיומת א' או ה'?
גזירת שם היליד
ה' המגמה
המפיק
המקור ושם הפועל
מילון למונחי לשון
פתח גנובה
שם המספר
שם תואר לנקבה
אחת מסיומות השם שחדרו לעברית מן ◄הארמית היא האות א'. בעבר היו מילים רבות, גם כאלו שמקורן בשפות אחרות, שהותאמו לתבנית הזאת. למשל: דוגמא, גרסא, טבלא, אסמכתא, משכנתא, וכו'. בעברית, לעומת זאת, הסיומת הנכונה היא בה', למשל: כורסה, סדנה, עסקה, פסקה ועוד. הפיכת האל"ף לה"א היא ◄תהליך שינוי טבעי בשפה, כאשר מילים שמקורן זר נטמעות בעברית.

האקדמיה ללשון העברית דנה בנושא והחליטה על תיקון הצורה הזאת לצורה העברית:

"שמות שהתגלגלו לעברית מן הארמית והמשמשים בצורת נקבה, כגון דוגמה, נכתבים בה' בסופם. דוגמות נוספות: סדנה, טבלה, פסקה, עסקה, קופסה, גרסה. הוא הדין בשמות כגון משכנתה, אסמכתה, אתנחתה, בדותה. יוצא מן הכלל כתיב המילה סבתא".
יש לציין, שההחלטה הזאת חלה רק על מילים כלליות ולא על שמות פרטיים, המוסיפים להכתב בא':

•שמות ◄טעמי המקרא (אתנחתא, דרגא, טיפחא, מירכא, פשטא)
•שמות חיבורים (גמרא, מכילתא, תוספתא)
•שמות פיוטים (קדושתא, שבעתא)

בנוסף לזה, רצוי לדעתי לשמור על כתיבה בא' גם במקרים הבאים:
•במילים ובצרופים כבולים שהם בבחינת ציטוט מן הארמית, כגון: חברותא, רְבוּתָא, בר פלוגתא, סדנא דארעא חד הוא, וכיו"ב.
•בשמות מדינות וערים מסויימות: ליטא, קושטא, רומא (וילנא? צנעא?).
•בשמות האותיות ביוונית: אלפא, בטא, גמא, וכו'.

מן הראוי לציין, כי ההחלטה של האקדמיה על ביטול האל"ף אינה חלה על צורת הרבים, וברבים מותר להשתמש בסיומת _אוֹת. זה נובע בחלקו מכך שמשקל הריבוי העברי של חלק מן המילים אינו מתמצה בהשמטת הא'. על פי המשקל העברי יש לומר טְבָלוֹת (טבלאות), סְדָנוֹת (סדנאות), פְּסָקוֹת (פסקאות) וכן הלאה, בדומה למשקל יַלְדָּה-יְלָדוֹת. זה ללא ספק שינוי דרסטי ומרחיק לכת מדיי לעומת הנהוג היום.
לעומת זאת, צורת הסמיכות ברבים דומה לצורת היחיד ולכן נהוגה בה יותר הצורה העברית. למשל: טַבְלוֹת־עזר, עִסְקוֹת־חליפין. לסיכום, הנה כמה מילים מהתבנית הזאת, ולצידן צורת הריבוי הנהוגה:


יחידה רבות סמיכות הערות
אוניברסיטה אוניברסיטאות
אמתלה אמתלות
אנדרטה אנדרטאות מ◄יוונית
אסמכתה אסמכתאות
אצטלה אצטלות
אתנחתה אתנחתות
בורסה בורסות
בליסטרה בליסטראות
גוזמה גוזמות
גושפנקה
גמלה גמלאות
גרסה גרסאות
דוגמה דוגמאות
הרפתקה הרפתקאות
טבלה טבלאות טבלות-המרה מ◄לטינית
כורסה כורסאות
משכנתה משכנתאות
מרכה מרכאות
נוסחה נוסחאות מ◄ערבית
סדנה סדנאות
סיפא (סיפה?) סיפות
סיסמה (ססמה) סיסמאות (ססמאות)
סמטה סמטאות
עסקה עסקאות עסקות-חליפין
פסקה פסקאות
פתקה פתקאות
פקולטה פקולטות מ◄לטינית
פרווה פרוות (פרוואות?) פרוות־שועל
פשטידה פשטידות
פתקה פתקאות
פרסה פרסאות (ת"ק פרסאות) פרסות-הסוס
קופסה קופסאות
קצבה קצבאות
רישא (רישה?) רישות
שרשרת שרשראות שרשרות-מזון
ובזכר:
דיוקן דְּיוֹקְנָאוֹת
כלונס כלונסאות