אני חרדי ומפחד להתחתן בשידוך בגלל שזה לא אמיתי בעיני, מה לעשות?

בן כמה אתה

אני הייתי בורח לתאילנד אחשלי

שואל השאלה:
אני בן 20 תכף

אז אל תצא רק ל2 דייטים. תכיר אותה מעבר ותחליטו ביחד...
תכלס אם חברים יציעו לי מישהו זה גם נקרא שידוך, פשוט לא עובר בהתחלה דרך ההורים.
הבעיה היא לא השידוך, אלא זמן ההיכרות. תצאו לפחות חודשיים, לפחות פעם בשבוע, תדברו בטלפון- אחרי שתכירו תראו אם זה באמת מתאים לכם.
הגיוני שלהתחתן בלי להכיר זה מלחיץ, גם אני לא הייתי רוצה.

מה כן אמיתי בעיניך, לראות מישהי חמודה ולהתחיל איתה?
כי אז זה הדבר הכי אמיתי שתפגוש פשוט חח

לעשות מה שאתה רוצה, אני יודעת שזה קשה לצאת נגד ההורים אבל לעשות את ההחלטות שלך ולהכיר ללא שידוך ולהציב למשפחה שלך עובדה

ישך קצת זמן תן לזה לזרום...

זה באמת מאוד לא אמיתי. ובעיקר לא רומנטי. זה אונס מבחינתי. אונס נצחי.

אני חרדי וממש לא רואה שום בעיה להיתחתן בשידוך אתה נפגש רואה מכיר 4-7 פגישות וסימנו הרי ממילא שאר הזמן שאתם ביחד ולא מתחתנים לא עושה כלום

זה מאוד נכון מה שאתה אומר
אבל מצד שני איך בתור חרדי אתה יכול להכיר בדרך אחרת?

לא אמיתי מאזתומרת ?
יש המון סוגים של שידוכים .
יש שידוך שההורים עושים בלי שהבנתי זוג ניפגשים ביכלל.
יש שידוך של כמה פגישות של שיחות תוכן על בית ותיאום ציפיות ניקרא לזה ככה.
יש שידוך של פגישות יותר פתוחות
ויש שידוך שמכירים כמה חודשים ( לא מגע או משו) ואז מרגישים אם זה נכון או לא נכון ומתקדמים בהתאם לזה .

דעתי בנושא?
הייתי וראיתי המון דברים וסיגנונות ובתים ודרכי חיים והתנהלות.
מהניסיון שלי וממה שאני חושבת .
להיות זוג ולעשות הכול ולא לשמור נגיעה זה לא הדרך .
אני כן חושבת שצריך להכיר לפני ולצאת וכו'
אבל עם מטרה ברורה שזה מתקדם לחתונה ואם לא אז ללחתוך.
כי אי אפשר להישאר בקשר להרבה זמן בלי מגע .

תחזור בשאלה
אתה לא תחוייב להתחתן ועדיין תוכל לחיות חיים של דתי

סטאר, לצאת בשאלה מלאה - זה אידיאולוגי. זה אומר לא להאמין בדת ולא להאמין בשום אל.

אולי אתה מדבר על יציאה חלקית. יציאה מהקהילה. זו לא ממש יציאה בשאלה.