להיות פחות ביקורתי ושלילי - שלום לכולם, אני מאוד שלילי וביקורתי כלפיי אנשים, לא משנה מי והבנתי שבעצם אני כנראה לא אוהב ומעריך את עצמי ובגלל זה אני ככה עם אחרים. מה לעשות כדי להפסיק את הסיוט הזה בחיי? יש עוד מישהו ששינה את זה אצלו? תודה מראש!

ראשית, אתה זה לא הביקורתיות, אתה זך וטהור, עובדה - את רוצה להיות טוב. שנית תתחיל מלקבל את הביקורתיות, קבל את זה שככה אתה עכשיו ואל תהיה ביקורתי על הביקורתיות ז"א שווה ביקורתיות כפולה. שנית, התבונן בעצמך. ישנו תרגיל הרפיה שבו שוכבים על הגב ורק מתבוננים באיך אנחנו שוכבים: האם אני שוכב ישר? עקום? לאיזה צד? היכן הרגל שלי? היכן היד? וכו'. לא מתקנים ולא מסדרים רק מתבוננים מתוך שקט. באופן דומה, התבונן בביקורתיות שלך, בלי לשנות, בלי להזיז. תן לעצמך לזרום ורק תתבונן בעצמך. תזכור אתה זה לא הביקורתיות. אתה זך וטהור.
זה השלב הראשון. תתרגל את זה כמה זמן. ותחזור לכאן עם תוצאות. עם השגות ועם קשיים בהשגות.
בהצלחה רבה.

תחשוב על זה שאף אחד לא מושלם, גם אתה לא.. לכולם יש חסרונות וזה גורם לך להגיד ביקורת.
תחשוב על זה שאם היו מעירים לך ביקורת זה היה מעצבן אותך.. אתה גם בן אדם עם חסרונות אחרי הכול אף אחד לא מושלם.
תחשוב פעמיים על כל דבר שתגיד.. ואל תתכוון לפגוע, אפשר לתת ביקורת בצורה יפה ולא מעליבה... כך שיבינו מה הטעות שלהם ולא יוריד להם את הביטחון העצמי.
מקווה שעזרתי ובהצלחה.

הפיתרון שאני מכיר הוא: להתחיל להחמיא לאנשים למרות שלא ממש נראה לך שזה מגיע להם.

למה להתחיל לתקן מבחוץ ולא מבפנים? (למה לא להעריך את עצמך לפני שאתה מעריך אחרים?)
בגלל שאת עצמך אתה מכיר ולא תוכל לעבוד על עצמך ישירות.
הפיתרון הכי טוב זה לעבוד על החברה, והיא- גם כן תחזיר לך מחמאות- עם הזמן, לא על הפעם הראשונה)
וכאשר תקבל מחמאות מאחרים תבין שזה כבר לא סתם- כנראה שזה נכון. (ואז גם יהיה לך קל יותר להחמיא להם- זה כמו גלגל)

לגמרי! חוויתי את זה על עצמי וחווה עם מטופלים. המודעות שלך לעניין היא נפלאה, משמעותית מאד לשינוי שאתה מבקש ליצור. אהבה הערכה וקבלה עצמית הם בסיס קיומנו. זה מתחיל בהחלטה הקוגניטיבית, ממשיך בעשייה של הדברים הקטנים, וממשיך בהוויה של שלמות עצמית.
1. רשימה של הדברים הטובים שיש בך
2. ללמוד לקבל מחמאות
3. לאהוב את מה שרואים במראה, ולהחמיא לעצמך
4. לתת מילה טובה לאחר, לזהות אצלו את היפה, הגבוה, הנעים
5. ליצור בסופו של כל יום "מחברת תודות" בה אתה כותב את כל הדברים הטובים שעברו עליך באותו יום
6. לתת מקום לצדקה ולמצווה
7. לחייך
8. לעשות פעילות גופנית מהנה
9. לאכול מאוזן ובריא. כלומר להזין את הגוף, מה שגם מזין את הנפש
10. לנשום, לדעת לנפוש, לדעת להתמקד ברגעי אושר בחיים.

הבאת רעיון נהדר בגוף השאלה. למעשה אמרת:
כדי שאדם יאהב את הזולת ויכבד אותו, תחילה עליו לאהוב ולכבד את... עצמו.

איך אדם מגיע למצב שהוא מכבד ואוהב את עצמו?
שני צעדים ראשונים:
א.
יחס של אדם אל עצמו הוא עניין ר א ש ו נ י.
עליך 'להחליף את הדיסק'. אמור בלב כל יום, כמו מן תפילה:

"לפני הכל, אני אוהב את עצמי.
מה שאני, זה הכי טוב שאני יכול ויודע.
אמשיך להשתדל למען עצמי,
להיות הטוב בעיניי, ולהיטיב את עצמי."

ב.
כל רגע של חיים זוהי התחלה חדשה. זוהי הזדמנות לשַנות.
אז השתדל למען עצמך. נסח משהו (אחד) שהיית רוצה להיות.
שלב אותו בתפילה החדשה שלך. נסה להיות אותו.

אם תעשה כך, בכל רגע תדע, שאתה משתדל למען עצמך. זה כבר מעורר כבוד.

בקר באתר שבקישור.
תמצא שם רעיונות, שיועילו לך.

שואל השאלה:
זה מפריע לי בחיים משום שאני מודע לזה קודם כל ושנית אני בעצם מתאמץ ממש להנות ליד אנשים אפילו ליד משפחתי. זה כאילו שאין לי כוח ואנרגיה לאף אחד וגם אני ביקורתי (אני לא מראה את זה לאנשים זה פשוט אצלי במחשבות) כלפיי כל אחד כמעט. אני מרגיש שכאילו לא טוב לי עם עצמי ואני מפחד שאם אני לא אטפל בבעיה הזו עכשיו אני עלול לסבול כל החיים מה זה ובעוד 20, 30 שנה להסתכל אחורה ורק להצטער. אגב, אני בן 27. אני כל הזמן חושב וחושב וזה מתסכל לי את החיים. אני פשוט לא מקבל את עצמי וזו הסיבה. אני רוצה לצאת מזה. מה ניתן לעשות?

למה בעצם זה מפריע לך? למה אתה קורא לזה סיוט - כי זה גרם לך להישאר בלי חברים, כי פגעת במישהו, כי מישהו החזיר לך באותו המטבע, כי חברה שלך לא מוכנה לזה? למה? ואיך זה בא לידי ביטוי?

צריך פשוט ללמוד להיסתכל על חצי הכוס המלאה, אם באלך ( אתה בן נכון? )
אתה יכולה לפתוח בלוג ולכתוב שם מספר דברים שאתה מרגיש זה יכול לעזור לך " להתנקות "
ולהרגיש טוב יותר, ולחייך (:

האם הוריך נהגו כלפיך וכלפי כל מעשיך בביקורתיות ומהם למדת?
בסופו של דבר לכולם זה ישנו וזה דועך בסביבות גיל 50 60 כשמבינים שאנחנו לקראת הסוף וכל זה היה מיותר כל הקיטור המיותר הזה.
תשים לך על המראה בגדול את האמירה הזאת "אני מי שאני והאחר הוא אחר שונה ממני הוא לא אני. ולא יהיה אתה תמיד יהיה הוא.
אתה לא באת לעולם לשנות אחרים אלא להתפתח בעצמך תסתכל על עצמך תתרכז ותראה מה יש לעשות ללמוד ולטפח את הערך העצמי שלך. ותשאיר את המחשבות על אחרים בצד זה לא עניינך.
ככל שתשקיע בעצמך ותתפתח לא יהיה לך זמן להתעסק באחרים לא צריך להתחנף לאיש
אבל גם לא להיות חסר טקט או אנטיפתי.

האם זה ניתן לשינוי? בודאי.
רק שלא ניתן לסלק את הגישה הזו, בשיטת "זבנג וגמרנו" אי אפשר לעשות ניתוח ולהוריד את ההתנהגות הזו אחת ולתמיד.
בשביל לשנות את דפוס החשיבה הזה צריך מודעות, נכונות לוותר על הגישה הזו וזה לא כל כך קל כפי שזה נראה.
יש כלים ויש טכניקות- צריך להפוך את הרצון וההשקעה בשינוי לחלק מהיום יום שלך כמו כל פעולה אחרת.
אני עצמי שיניתי הרבה אצלי ואצל המטופלים שלי אבל זו השקענ תמידית כי כל פעם זה צץ מכיוון אחר
עדנה אליעד - חשיבה נכונה

שלום לך, אני באמת ובתמים מבינה לליבך (רק שאני בת 17) כי אני גם ביקורתית, ופרפקציוניסטית. אבל התחלתי ללמוד לשחרר דברים, לדעת כי אם ההוא מהצד השני חצה את הכביש וכמעט נדרס-אני לא אשמה בזה, אז למה אני מתעצבנת? הרי אין לי שום קשר אליו, שיעשה מה שהוא רוצה! (סתם דוגמא צינית) מה שאני אומרת בסופו של דבר זה שתנסה לא להיות ביקורתי כלפי אחרים כל עוד זה לא נוגע אלייך! כמו כן אני מאמינה כי אתה ביקרותי גם כלפי עצמך, ואתה חייב להתחיל להבין כי אתה בסה"כ בן אדם, וגם אתה יכול לשגות, וזה בסדר, החוכמה היא לתקן את הטעות! תבין שלא כל הדברים בידיים שלך ואם צריך לקרות משהו-לא משנה מה-הוא יקרה! וזה רק לטובה!
ישר כוח על ההשתדלות והרצון להשתפר! מפה יש רק לאן לעלות!
בהצלחה רבה! והאמת היא-שאני מאמינה שתוכל להשתפר לפי הדיבור שלך והרצון האמיתי והתמים! אז.. שיהיה המון בהצלחה! חג שמח!:)

שלום
יישר כוחך על הרצון לעשות שינוי. זה הצעד הראשון שלך לקראת השינוי. קבל את הצד החיובי שלך גם כן ויש צד כזה - אחרת לא היית רוצה לעשות שינוי.
ענת נתנה למעלה כמה טיפים מעשיים. מדובר על מעשים קטנים שהופכים את החוויה שלך ליותר חיובית.
לאן אתה רוצה להגיע בחיים? בנוסף לרצון לעשות שינוי והמודעות העצמית, איזה עוד כוחות יש בך?
בתקוה ואמונה שבסוף תצליח!
חג שמח.
אברהם