חסרי ביטחון/ ביישנים כנסו

תקשיבו, אני אחת שמהגן לא היו לה כל כך הרבה חברים, תמיד התביישתי והיה קצת קשה להתחבר לילדים, אין לי הרבה רעיונות לנושאי שיחה אבל אני כן מצחיקה

בכל מקרה את היסודי עברתי, כמובן אף פעם לא הייתי במרכז וגם המורים אמרו להורים שלי שאני ביישנית ואני צריכה להיות עם יותר בטחון.

אבל, הכל ידרדר שעליתי לכיתה ז. הייתי ממש ביישנית, לבשתי גקט כי חשבתי שאני שמנה

אבל לאט לאט שסיימתי ז ועליתי ל-ח ניסיתי להרזות, והצלחתי באתי לבית ספר עם יותר בטחון
ועכשיו כיתה ט ואני הרבה פחות ביישנית ואני כן מחפשת עם מי לדבר ואני מרגישה שאולי הקידום הוא לא כזה מי יודע מה אבל בשבילי זה המוןן ואני מרגישה שינוי

בכל מקרה, עם את מזדהים רק רציתי להגיד לכם, תהיו אתם! מי שאתם זה הכי טוב תתגאו בעצמכם על תחשבו על איך את נראים יותר מדי כל זה רק בראש שלך. אל תתביישו לבוא ולהגיד היי או להגיד את מה שיש לכם להגיד בשביל זה יש לכם פה. וזהו, ביישנות זה דבר שעובר אבל צריך להתגבר על זה וגם אלה שלא מצליחים אל תדאגו גיל ההתבגרות זה גיל ששמים לב כמעט לכל הפרטים הקטנים אבל זה עובר! מקווה שעזרתי
מה אתם חושבים?