מה הבעיה בגישה הקראית?

אין אפשרות לשמור את המצוות ללא תורה שבעל פה.
אנחנו לא נדע מה נקרא "מלאכה" בשבת ויש על חילול שבת חיוב סקילה שיש עדים והתראה.
ועד הרבה הלכות אחרות, כגון שחיטה, שכוב בתורה שה' אמר לנו שנצטווינו על השחיטה, אבל לפני כן בתורה לא הי כתוב ציווי על שחיטת חולין, אאל רק על קודשים ופסוק בדברים יב, כא מדבר על שחיטת חולין. מכאן יצא שהציווי הי בעל פה והלכות שחיטה נמסרו למשה מסיני (חולין ט ע"א).

לא הצגתי כאן את כל הבעיות, אאל הבאתי דוגמאות מסוימות.

שואל השאלה:
הבעיות האלה לא קיימות בגישה הקראית יותר מאשר אצלכם, מלאכה אצל הרבנים זה לא דבר שהועבר במסורת אלא המצאה שלהם, הם משומה אמרו שיש 39 מלאכות שנעשו במשכן ובמשנה הייתה פאשלה ו2 מלאכות שנכתבו הם בעצם אותה מלאכה אז החליפו את אחת המלאכות לאחרת כדי להגיע שוב ל39. ההגדרה של מלאכה זה לא אחד מ39, ההגדרה היא אחרת לגמרי ואפשר לדון מהי, מה שבטוח - זה לא רק מלאכות שנעשו במשכן כי המילה מלאכה נאמרה בתורה בהמון נושאים אחרים.
בנוגע לשחיטה - הקראים מאמינים
סבל הירושה - הוא כלל המנהגים שנהגו בהם בעבר, ובמקרים מסוימים אפילו לפני מתן תורה, והם הועברו במסורת מדור לדור (כמו אופן ביצוע השחיטה, או אופן ביצוע ברית המילה). כל זאת בתנאי שאינם סותרים את התורה שבכתב, ובנוסף הם קשורים לאופן ביצועה המדויק של מצווה מסוימת שנכתבה בתורה (במקרה של השחיטה - מצוות איסור אכילת הדם). הקראים אינם טוענים שמנהגים אלה ניתנו על ידי אלוהים, אולם הם דוחים כל מסורת אחרת הסותרת את מסורות אלו.
כלומר בני ישראל ידעו מה זה שחיטה וברית מילה (אברהם גם ידע) וכשהתורה אומרת שחיטה בני ישראל ידעו את הכוונה ולא היו צריכים תורה נוספת לזה.
אפשר להגיד על המילה מלאכה אותו דבר, וגם על המילה "לא" שכתוב בתורה - כל המילים בתורה היו מובנות לבני ישראל אז והם לא היו צריכים עוד תורה כדי שתפרש אותן.

עכשיו הנה חלק מהבעיות להגיד שקיבלנו תורה שבעל פה:

1.אלוהים ציווה במפורש לא להוסיף ולא לגרוע מתוך דברי התורה. "אֵת כָּל הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם - אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת: לֹא תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ."[8] ועדיין הרבניים הוסיפו ולא מפסיקים להוסיף "מצוות חכמים" שלטענתם אלו חלק בלתי נפרד מהתורה. הקראים רואים תוספת חיה זו כפירה של ממש.
2.התורה שבעל פה אינה מוזכרת אפילו פעם אחת בכל התנ"ך כולו. הקראים טוענים שלו הייתה תורה נוספת לעם ישראל, הרי שאלוהים היה מורה בפירוש להאמין בה.
כשציווה אלוהים על משה לעלות להר סיני ולקבל את התורה היו דבריו אליו: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה, וֶהְיֵה־שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם".[9] לא מוזכרת תורה שבעל פה. כאן ובמקומות נוספים בתורה מצוין שדברי התורה כתובים על ספר.
3.התנ"ך מציין שהתורה אבדה ושעם ישראל היה ללא תורה כחמישים שנה. "וְיָמִים רַבִּים, לְיִשְׂרָאֵל: לְלֹא אֱלֹהֵי אֱמֶת, וּלְלֹא כֹּהֵן מוֹרֶה, וּלְלֹא תוֹרָה."[10] ושהתורה אבדה "וַיֹּאמֶר חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, עַל שָׁפָן הַסֹּפֵר, סֵפֶר הַתּוֹרָה מָצָאתִי, בְּבֵית ה'; וַיִּתֵּן חִלְקִיָּה אֶת הַסֵּפֶר אֶל שָׁפָן, וַיִּקְרָאֵהוּ.".מכך הקראים מסיקים שלא סביר שהתורה שבעל פה יכולה להיזכר במשך הדורות, כאשר אפילו התורה שבכתב נשכחה.
4.חכמי המשנה והתלמוד חולקים זה על זה. מכאן מסיקים הקראים שאלו לא הסתמכו על קבלה מאלוהים, שהרי אילו הייתה להם קבלה, היו כל החכמים צריכים להגיד אותם הדברים. לא ייתכן שהאל היה מצווה על עם ישראל לבצע דברים סותרים.
5.לטענת הקראים, התורה שבעל פה סותרת את התורה שבכתב במקומות רבים, ולא ייתכן אפוא שהיא באה מאותו מקור אלוהי.
6.במשך הזמן נוספו לתורה שבעל פה עוד ועוד פירושים, ולמעשה ללא הרף מתווספות לה תוספות שונות, גם על ידי רבנים בימינו. כל אחד מהרבנים מתבסס בפירושיו ובפסיקותיו לא על התורה כפי שניתנה, אלא על הפירושים הרבניים הקודמים ולעיתים אפילו על דעה אישית. מכיוון שאדם מועד לטעות, ייתכן שפרשנותם של רבנים בימינו מבוססת על טעויות של קודמיהם, ואלו הולכות ומצטברות זו על גבי זו

"מלאכה אצל הרבנים זה לא דבר שהועבר במסורת אלא המצאה שלהם"
- ממש לא. על סמך מה קבעת את זה?

"הם משומה אמרו שיש 39 מלאכות שנעשו במשכן"
- הם לא החליטו את זה סתם ככה (עזוב, שזה קבלה). הציווי על השבת נכתב בסמוך למלאכת המשכן: "וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר "אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (שמות לא, יג). ומה הקשר בין הדברים? אלא שמהמלאכות שנעשו מבשכן - הן המלאכות שאסורות בשבת.
רש"י:
"ואתה דבר אל בני ישראל" - ואתה אע"פ שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן - אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה
"אך את שבתתי תשמרו" - אע"פ שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה - שבת אל תדחה מפניה כל אכין ורקין מיעוטין למעט שבת ממלאכת המשכן.

"כי המילה מלאכה נאמרה בתורה בהמון נושאים אחרים."
-אבל על הציווי על שבת נכתב במסוך למאלכת המשכן. לסמיכות יש משמעות.

נ.ב. יש לי מה לענות גם על ההמשך, אבל אני עוצר כאן.

שואל השאלה:
אתה הבאת ראיה נגדך, הסיבה שנכתב בסמיכות זה מה שרשי אמר, כדי שבני ישראל לא יעברו על הלכות שבת בשביל לבנות את המשכן. זה לא אומר שרק המלאכות שנעשו במשכן אסורות, כל מלאכה באשר היא אסורה.
""מלאכה אצל הרבנים זה לא דבר שהועבר במסורת אלא המצאה שלהם"
- ממש לא. על סמך מה קבעת את זה?"
על סמך זה שהם שינו את מה שהם עצמם אמרו ואת הכתוב במשנה ועצם זה שיש מחלוקות בנוגע למה זה מלאכה ואיך הגיעו למספר 39(שום סיבה הגיונית, קבלה זה חרטה.) פשוט הם אמרו 39 וניסו לתת לזה סיבות (גרועות מאוד - 39 הפעמים שכתוב מלאכה בתורה- אתה מוזמן לבדוק זה ממש לא נכון.
והם נתנו גם גימטריה שבכלל לא עובדת).
אז אם אתה אומר שזו קבלה מסיני חובת ההוכחה עליך ועד שתוכיח אל תגיד שאני מחוייב לקבל את הטמטום הזה.

שואל השאלה:
ואני יותר מאשמח אם תוכל לענות על הקושיות שנתתי לך

בשביל אדם קראי הוא לא ידע למה זה רע

אבל יש לנו הרבה ספרים של הרמב"ם והרבה ראשונים שנלחמים נגד טענות הקראים

שואל השאלה:
ברור אז בוא תסביר לו למה זה רע.
זה שיצאו נגד זה זה לא אומר כלום,. אתאיסטים יוצאים נגד הדת אז מה? אתה אמור להפסיק להיות דתי בגלל זה?

שואל השאלה:
סתם עוד מישהי
גם הקראים מאמינים שיש מסורת להבנת הפשט לדוגמא יש הגדרה למילה מלאכה - שהייתה ידועה לבני ישראל כשאמרו להם את המילה הזאת והם לא היו צריכים תורה נוספת בשביל זה.
גם להם יש פירושים לא פחות טובים משלך, ואל תחשבי שהפירושים שלך הם הנכונים והם הועברו במסורת במדוייק כי אם תפתחי חומש עם פירושים את תראי שעל כל פסוק יש 3 פירושים שונים וסותרים. כמו שהרבנים הסיקו את הפירוש מההבנה האישית שלהם כך גם הקראים עושים והם עושים את זה לא פחות טוב ואולי אפילו יותר.

שואל השאלה:
אי אפשר לדעת מה הנכון. אני לא אומר שהפירושים של הפרושים לא נכונים, אני יכול לקבל את הפירוש של כל אחד כל עוד הוא הגיוני.
מה שבטוח, המדרשים של הפרושים הם מיתוסים הזויים חסרי ביסוס ואותם אני לא מקבל.

שואל השאלה:
למה אסור לחלוק על פרשן? הוא כתב את דעתו האישית לפני אלף שנה, כיום אנחנו חכמים ויודעים הרבה יותר, מי אמר שאסור לחלוק עליהם?

כי אנונו יותר רחוקים מדןר שקיבל את התורה. הם היו יותר קרובים.
על הידע אתה גם אתה. הראשונים (מרוחב דעתם) סתמו את הדברים שהאחרונים צריכים לפענח לנו אותם בשביל שאנחנו נבין. אז אתה רוצה לחלוק עליהם?

שואל השאלה:
אז מה אם הם יותר קרובים? אם אין תושבע ואתה אומר הכל מדעתך אז מה זה עוזר שאתה יותר קרוב? גם משה רבינו בעצמו לא ידע את ההלכות שהרבנים טוענים שניתנו לו בתוך התושבע.
דרך אגב המרגלים - הם ממש הדור שקיבל את התורה.. אז אני מניח שזאת הסיבה שהרבנים החרדים היו נגד עלייה לארץ לפני השואה.. כי כך פסקו המרגלים גדולי ישראל שהיו בקבלת התורה ממש! ביחד עם הפרושים היו עוד כמה כיתות בעם בתקופת בית שני- הצדוקים, הבייתוסים, האיסיים וגם הנוצרים יותר מאוחר וכל אלה טענו שאין דבר כזה תושבע ושזאת המצאה של הרבנים - לכן כולם קראו להם הפרושים, מלשון לפרוש.
אז למה שאני לא אקשיב לחכמי הצדוקים? הם גם חיו קרוב יותר לדור שקיבל את התורה.

אתה החלטת שאין תושב"ע נגד הקבלה.
מוחה על הזלזול ברבנים!
"פרושים" - מלשון להיות פרוש, הם היו אוכלים חולין בטהרה.
היה כהן גדול שעשה ביום הכיפורים כדעת הצדוקים ומת. רוצה להיות כמוהו?

שואל השאלה:
תבין, דברי התלמוד הם מהתקופה הזו של המחלוקות, אז זה הרבנים אומרים שצדוקי מת בגלל דעתו זה כנראה כדי להפחיד את העם מלברר על הדעה הזאת בכלל. זה שכתוב משהו בתלמוד זה לא סיבה מספיק טובה כדי להאמין שזה קרה, לדוגמא כל הסיפורים על שדים ועל ניסים של רבנים, זה הכל כדי להעלות את הערך שלהם בעיני העם אבל כיום כל תינוק יודע שאין דבר כזה קסמים ולחשים או שדים.
אתה לא יכול להוכיח בפני את אמיתותו של התלמוד על סמך מה שכתוב בתלמוד.. זה פשוט כשל. היית אומר גם הפרושים צודקים כי הם אמרו שהם צודקים.. מה ההבדל?

אשכנזי לבן סטרייט, אתה חושב שהילדים של היום יותר חכמים מהגר"א (שהיה מקובל וידע את הש"ס ישר והפוך בעל פה)? התבייש לך!
אתה ממש מסלף את הטענות. הטענה שלך לא שונה מהטענה של הכופרים בתורה שבכתב. הם טוענים שלא ניתן להוכיח את אמיתות התורה שבכתב ע"י הציטוטים מהתורה שבכתב עצמה ומתעלמים מההסברים (או מסלפים אותם) מדוע עם התורה שבכתב טוענת טענה כזאת - אז היא חייבת להיות אמת, כי אחרת היא לא הייתה מתקבלת ע"י העם.
אותו דבר בנוגע לתרוה שבעל פה. התלמוד מכיל בתוכו מפסיק ידע בשביל לדעת שהוא התורה שבעל פה שקיבלנו בהר סיני. אתה הבאתי מפסוק משמות כד, יב. למה אתה חושב שהוא כל כך מפורט? במסכת ברכות (ה עמוד א) הוא מוסבר בצרוה מש מפורטת והכל מתאים.

שואל השאלה:
ואוו! איזו הוכחה מופתית ובלתי ניתנת לערעור שמובנת מפשט הפסוקים בלבד!
טוב אבל ברצינות עכשיו מה? אשר כתבתי = נ"ך? ה' לא כתב את זה וכל הדברים שכתובים בנ"ך הם סיפורים היסטוריים מה הקשר בכלל, אתה חושב שה' גילה למשה את כל מה שיקרה בנ"ך? כל העבירות והבחירות של האנשים? אז מה בעצם הכל כתוב מראש ואין בחירה חופשית?
אם כבר מהפסוק הזה צריך ללמוד שמה שמשה קיבל מה' בהר סיני זה רק דברים כתובים שעליו להורות וזהו. והנה עוד דוגמא עלובה לניסיון להוכיח את התושבע מהפסוקים ע"י שינוי משמעות הפסוקים לחלוטין.
אם באמת היתה תושבע עם מצוות מחייבות שמקורם מה' הוא היה אומר
במפורש שצריך לשמור אותה.
כל מצווה וגדר שהרבנים הוסיפו על פשט מקרא היא עבירה על בל תוסיף וחזרה על חטא אדם הראשון, שהוסיף על דברי ה' חומרה ובגלל זה האישה חטאה.