אתמול נדרתי נדר שאני אפוצץ מישהי מכות מעצבים האם אני יכולה להפר אותו ואיך?

נדר זה בולשיט...לא יקרה לך כלום בכל מקרה.

נדר על עבירות לא נתפס, אז אין נדר בכלל.

כל הערסים נודרים את חושבת שזה משנה משהו?

דיברה איתכם בחורה שמאמינה ביהדות למה שלא תענו מתוך האמונה שלה במקום לסתור אותה או לזלזל???

אני נדרתי אלף ואחת פעמים דברים שבחיים לא ביצעתי ולא אבצע, לא קרה לי כלום כל פעם שנדרתי

את חייבת להכות אותו אין דרך חזרה

תלכי לרב

עוד מעט כיפור(?)..
פשוט אל תעשה את זה

לא בסדר שנדרת לחינם אבל לא נורא זה קורה מעצבים ולכולם זה קורה

את צריכה כנראה להתיר את הנדר, אם את מאמינה.
תתייעצי עם רב

מה הקטע שלכם להגיד אלוקים לא קיים, היא שואלת על נדר, אם אתם לא יודעים לענות על השאלה פשוט אל תענו

מה שמסטיק זום כתבה

ובאמת מה הקטע שלכם להגיד שה' לא קיים?!

ברור שאת יכולה להפר

אבל בנות גם ככה חלשות אז בטח המכות שלך לא יהיו כואבות :)

מי שאומר נדרתי הרבה וכלום לא קרה.
לא הבין איך עובדת היהדות העונשים הם לא גשמיים. הכוונה היא שהם לא יקרו בעולם הזה אלא בעולם הבא. אז הטענה הזאת חסרת תועלת.

ללכת לשלושה גברים שאת מכירה מעל גיל בר מצווה ולהגיד את זה בעמידה שִׁמְעוּ נָא רַבּותַי דַּיָּנִים מוּמְחִים, כָּל נֶדֶר או שְׁבוּעָה או אִסָּר או קונָם או חֵרֶם, שֶׁנָּדַרְתִּי או נִשְׁבַּעְתִּי בְּהָקִיץ או בַחֲלום, או נִשְׁבַּעְתִּי בַּשֵּׁמות הַקְּדושִׁים שֶׁאֵינָם נִמְחָקִים, וּבְשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא, וְכָל מִינֵי נְזִירות שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי וַאֲפִלּוּ נְזִירוּת שִׁמְשׁון, וְכָל שׁוּם אִסּוּר, וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה, שֶׁאָסַרְתִּי עָלַי או עַל אֲחֵרִים, בְּכָל לָשׁון שֶׁל אִסּוּר בֵּין בִּלְשׁון אִסּוּר או חֵרֶם או קונָם וְכָל שׁוּם קַבָּלָה אֲפִלּוּ שֶׁל מִצְוָה שֶׁקִּבַּלְתִּי עָלַי, בֵּין בִּלְשׁון נֶדֶר בֵּין בִּלְשׁון נְדָבָה בֵּין בִּלְשׁון שְׁבוּעָה בֵּין בִּלְשׁון נְזִירות בֵּין בְּכָל לָשׁון, וְגַם הַנַּעֲשה בִּתְקִיעַת כָּף. בֵּין כָּל נֶדֶר וּבֵין כָּל נְדָבָה וּבֵין שׁוּם מִנְהָג שֶׁל מִצְוָה שֶׁנָּהַגְתִּי אֶת עַצְמִי, וְכָל מוצָא שפָתַי שֶׁיָּצָא מִפִּי או שֶׁנָּדַרְתִּי וְגָמַרְתִּי בְלִבִּי לַעֲשות שׁוּם מִצְוָה מֵהַמִּצְות או אֵיזו הַנְהָגָה טובָה או אֵיזֶה דָבָר טוב שֶׁנָּהַגְתִּי שָׁלשׁ פְּעָמִים וְלא הִתְנֵיתִי שֶׁיְּהֵא בְּלִי נֶדֶר, הֵן דָּבָר שֶׁעָשיתִי הֵן עַל עַצְמִי הֵן עַל אֲחֵרִים, הֵן אותָן הַיְדוּעִים לִי, הֵן אותָן שֶׁכְּבָר שָׁכַחְתִּי, בְּכֻלְּהון, אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעִקָּרָא, וְשׁואֵל וּמְבַקֵּשׁ אֲנִי מִמַּעֲלַתְכֶם הַתָּרָה עֲלֵיהֶם, כִּי יָרֵאתִי פֶּן אֶכָּשֵׁל וְנִלְכַּדְתִּי חַס וְשָׁלום בַּעֲוון נְדָרִים וּשְׁבוּעות וּנְזִירות, וַחֲרָמות וְאִסּוּרִין, וְקונָמות וְהַסְכָּמות. וְאֵין אֲנִי תוהֵא חַס וְשָׁלום עַל קִיּוּם הַמַּעֲשים טובִים הָהֵם שֶׁעָשיתִי, רַק אֲנִי מִתְחָרֵט עַל קַבָּלַת הָעִנְיָנִים בִּלְשׁון נֶדֶר או שְׁבוּעָה, או נְזִירוּת או אִסּוּר, או חֵרֶם או קונָם, או הַסְכָּמָה, או קַבָּלָה בְלֵב. וּמִתְחָרֵט אֲנִי עַל זֶה שֶׁלּא אָמַרְתִּי הִנְנִי עושה דָבָר זֶה בְּלִי נֶדֶר וּשְׁבוּעָה, וּנְזִירוּת וְחֵרֶם וְאִסּוּר, וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. לָכֵן אֲנִי שׁואֵל הַתָּרָה בְּכֻלְּהון. אֲנִי מִתְחָרֵט עַל כָּל הַנִּזְכָּר, בֵּין אִם הָיוּ הַמַּעֲשים מִדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּמָמון, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים בְּגוּף, בֵּין מֵהַדְּבָרִים הַנּוגְעִים אֶל הַנְּשָׁמָה, בְּכֻלְּהון אֲנִי מִתְחָרֵט, עַל לְשׁון נֶדֶר וּשְׁבוּעָה וּנְזִירוּת וְאִסּוּר וְחֵרֶם וְקונָם וְקַבָּלָה בְלֵב. וְהִנֵּה מִצַּד הַדִּין, הַמִּתְחָרֵט וְהַמְבַקֵּשׁ הַתָּרָה צָרִיךְ לִפְרט הַנֶּדֶר, אַךְ דְּעוּ נָא רַבּותַי, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָם, כִּי רַבִּים הֵם. וְאֵין אֲנִי מְבַקֵּשׁ הַתָּרָה עַל אותָם הַנְּדָרִים שֶׁאֵין לְהַתִּיר אותָם, עַל כֵּן יִהְיוּ נָא בְעֵינֵיכֶם כְּאִלּוּ הָיִיתִי פורְטָם:
והמתירים משיבים לו שלוש פעמים בלשון זה:
הַכּל יִהְיוּ מֻתָּרִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל מְחוּלִים לָךְ (לָכֶם), הַכּל שְׁרוּיִם לָךְ (לָכֶם). אֵין כָּאן לא נֶדֶר, וְלא שְׁבוּעָה, וְלא נְזִירוּת, וְלא חֵרֶם, וְלא אִסּוּר וְלא קונָם וְלא נִדּוּי, וְלא שַׁמְתָּא, וְלא אָרוּר. אֲבָל יֵשׁ כָּאן, מְחִילָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה. וּכְשֵׁם שֶׁמַּתִּירִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה:
ואח"כ ימסור מודעה לפניהם (ותועיל כשלא יזכור את התנאי בשעת השבועה כמבואר ביו"ד). ויאמר בלשון הזה:
הֲרֵי אֲנִי מוסֵר מודָעָה לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי מְבַטֵּל מִכַּאן וּלְהַבָּא כָּל הַנְּדָרִים וְכָל שְׁבוּעות וּנְזִירות וְאִסּוּרִין וְקונָמות וַחֲרָמות וְהַסְכָּמות וְקַבָּלָה בְלֵב שֶׁאֲקַבֵּל עָלַי בְּעַצְמִי. הֵן בְּהָקִיץ הֵן בַּחֲלום חוּץ מִנִּדְרֵי תַעֲנִית בִּשְׁעַת מִנְחָה, וּבְאִם שֶׁאֶשְׁכַּח לִתְנַאי מודָעָה הַזּאת וְאֶדּר מֵהַיּום עוד, מֵעַתָּה אֲנִי מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם וּמַתְנֶה עֲלֵיהֶם שֶׁיִּהְיוּ כֻּלָּן בְּטֵלִין וּמְבֻטָּלִין לָא שְׁרִירִין וְלָא קַיָּמִין וְלָא יְהון חָלִין כְּלָל וּכְלָל בְּכֻלָּן אִתְחֲרַטְנָא בְהון מֵעַתָּה וְעַד עולָם:

רווק תפסיק לזלזל בבנות שהן חלשות, יכולות לכסח גם אותך

נדרתי נדר אלוהי ..
ממני אלייך - כל הכבוד לך על שחזרת בך ואתה מתייסר על המעשה הרע שתיכננת.
תדליק נר לאליהו הנביא ותגיד, תכננתי להכות בת ואני מתחרט על כך ומתייסר, אני לא אכה אותה ומבקש מחילה, הקדוש ברוך הוא אלוהינו מלכינו אב הרחמן, בבקשה רחם על כל עמך ישראל ושמור עלינו שתהיה לנו שנה טובה , אמן

קודם כל זה לא נקרא "נדר". זה לאסור חפץ על האדם.
זה מאתים יותר לשבועה (לחייב את האדם).
אבל השבועה תופסת (ואת אל אמרת בלשו שבועה) רק על דברי רשות (כי אנחנו נשבענו בהר סיני לקיים את דברי התורה ואין שבועה חלה על שבועה) - אז במקרה שלנו אין כאן שום דבר, כי להכות מישהו - זה עבירה מן התורה.
לסיכום: יש לך פה דברים בטלים ולא צריך להתיר שום דבר.
רק על תעשי דברים כאלה, כדי שלא תזלזלי בנדרים ושבועות.

מושבע ועומד מהר סיני לא לעשות את זה אז לא אתי נדר ומבטל נדר