9 תשובות
לא
אני ממשיך לתת צ'אנסים
גם לי:(
בדרך כלל אני הילדה הכי שמחה שבעולם
מאז שעברתי לתיכון הכל נהיה חרא
בדרך כלל אני הילדה הכי שמחה שבעולם
מאז שעברתי לתיכון הכל נהיה חרא
אנונימית
מוזמנת לדבר ולספר לי מה עובר עלייך אהובה!
כנל
שואל השאלה:
האמת כן יש ברירה..
האמת כן יש ברירה..
damon salvatore ערב טוב
כל כך מעט מילים ששואלות שאלה כל כך גדולה ומורכבת.
נדמה שזו תקופה מורכבת בחייך כאילו שיש בתוכך באר עמוקה שמתוכה מבעבעות הרבה תהיות, מחשבות, הרגשות... וששום דבר לא ברור ואולי לא נמצא פתרון כרגע, כאילו אין מוצא... וזה מאוד מתסכל, עד כדי כך שכבר אין לך כוח להתמודד עם המציאות הזאת.
יש תקופות בחיים של כולנו שבהם אנחנו נמצאים לכאורה בתחתית הבור, אנחנו מרגישים ששום דבר לא זז, שהכול עומד במקום, שאנחנו שוקעים בתוך ביצה של מים עכורים ומנסים לצאת ממנה ולא מצליחים...ואז נדמה לנו שזהו...אין טעם.... מה כבר טוב יכול לקרות? ואז אנחנו מוצאים את עצמנו שרויים בדיכאון, חושבים מחשבות סופניות, בוכים כדי להקל על ההצפה הרגשית ולפעמים גם כועסים על המציאות הזאת. אבל התקופות הללו יכולות לפעמים להביא לנו גם שינוי לטובה, כי אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא רוצים להישאר במצב הזה, אנחנו רוצים להשתחרר מהכבלים, לשנות ולהיטיב את חיינו.
נדמה שעצם העובדה שהעלית את השאלה שלך כפוסט באתר שכל כך הרבה אנשים צופים וקוראים, היא כנראה סימן שמראה רצון להיחלץ מהמצב הזה ולכן אני יכולה להציע לך כמה אפשרויות. האחת היא לשתף עוד אנשים כמוך בדיוק, כמו שעשית בפוסט הזה, ולשמוע איך אנשים אחרים באותו הגיל כשלך מתמודדים עם המצב הזה. אפשרות שניה היא לפנות לייעוץ מקצועי כמו פסיכולוג או כל יועץ אחר שייראה מתאים מבחינתך.
ואפשרות שלישית היא לפנות אלינו, לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) www.sahar.org.il , שבו אני מתנדבת. האתר מפעיל כל ערב צ'אט אנונימי ואישי בין השעות 21:00 עד חצות (חוץ מימי שישי בערב). אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט שלנו כבר הערב, ולשוחח עם מתנדב או מתנדבת על התחושות שלך על המחשבות והרגשות שנחווים כבלבול גדול, כמסה כבדה ומדכדכת, ויחד, בעזרת אוזן קשבת ולב פתוח ואמפתי, ננסה להפיג מעט מהעומס הרגשי שלא נותן לך מנוח.
אל תהסס לבוא עוד הערב
מחכים לך
שלך
מתנדבת סה"ר
כל כך מעט מילים ששואלות שאלה כל כך גדולה ומורכבת.
נדמה שזו תקופה מורכבת בחייך כאילו שיש בתוכך באר עמוקה שמתוכה מבעבעות הרבה תהיות, מחשבות, הרגשות... וששום דבר לא ברור ואולי לא נמצא פתרון כרגע, כאילו אין מוצא... וזה מאוד מתסכל, עד כדי כך שכבר אין לך כוח להתמודד עם המציאות הזאת.
יש תקופות בחיים של כולנו שבהם אנחנו נמצאים לכאורה בתחתית הבור, אנחנו מרגישים ששום דבר לא זז, שהכול עומד במקום, שאנחנו שוקעים בתוך ביצה של מים עכורים ומנסים לצאת ממנה ולא מצליחים...ואז נדמה לנו שזהו...אין טעם.... מה כבר טוב יכול לקרות? ואז אנחנו מוצאים את עצמנו שרויים בדיכאון, חושבים מחשבות סופניות, בוכים כדי להקל על ההצפה הרגשית ולפעמים גם כועסים על המציאות הזאת. אבל התקופות הללו יכולות לפעמים להביא לנו גם שינוי לטובה, כי אנחנו יכולים להחליט שאנחנו לא רוצים להישאר במצב הזה, אנחנו רוצים להשתחרר מהכבלים, לשנות ולהיטיב את חיינו.
נדמה שעצם העובדה שהעלית את השאלה שלך כפוסט באתר שכל כך הרבה אנשים צופים וקוראים, היא כנראה סימן שמראה רצון להיחלץ מהמצב הזה ולכן אני יכולה להציע לך כמה אפשרויות. האחת היא לשתף עוד אנשים כמוך בדיוק, כמו שעשית בפוסט הזה, ולשמוע איך אנשים אחרים באותו הגיל כשלך מתמודדים עם המצב הזה. אפשרות שניה היא לפנות לייעוץ מקצועי כמו פסיכולוג או כל יועץ אחר שייראה מתאים מבחינתך.
ואפשרות שלישית היא לפנות אלינו, לאתר סה"ר (סיוע והקשבה ברשת) www.sahar.org.il , שבו אני מתנדבת. האתר מפעיל כל ערב צ'אט אנונימי ואישי בין השעות 21:00 עד חצות (חוץ מימי שישי בערב). אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט שלנו כבר הערב, ולשוחח עם מתנדב או מתנדבת על התחושות שלך על המחשבות והרגשות שנחווים כבלבול גדול, כמסה כבדה ומדכדכת, ויחד, בעזרת אוזן קשבת ולב פתוח ואמפתי, ננסה להפיג מעט מהעומס הרגשי שלא נותן לך מנוח.
אל תהסס לבוא עוד הערב
מחכים לך
שלך
מתנדבת סה"ר
שואל השאלה:
איבדתי אןתך אחרי הדיימון סאלבטור
איבדתי אןתך אחרי הדיימון סאלבטור
סהר תמיכה
קראתי הכל (היה הרבה) ורציצי להגיד לך שאת צודקת בכל מילה (לא אכתוב לך כי אני לא במצב כזה שצריך מישהו אבל אם צריך אותך את תיהי זמינה תמיד?
קראתי הכל (היה הרבה) ורציצי להגיד לך שאת צודקת בכל מילה (לא אכתוב לך כי אני לא במצב כזה שצריך מישהו אבל אם צריך אותך את תיהי זמינה תמיד?
אנונימי
באותו הנושא: