שמתם לב ככל שבן אדם יותר חכם לימודית (יעני בפיזיקה/מתמטיקה/וכו) הוא פחות חכם חברתית?

שואל השאלה:
נגיד רוב אלה שהם גאונים היו עם אספרגר או אוטיזם

אממ.. מסכימה מניסיון

)לא דיברתי על מוגבלויות)

תלוי בבן אדם עצמו

צודקת

בגלל שגאונים הם בדרך כלל אנשים שונים מהחברה, לטוב ולרע
אבל אלו מקרים ממש בודדים אין אנשים כאלה שמסתובבים בינינו

שואל השאלה:
אני לא מדברת בהכרח רק על מוגבלויות אני מדברת בכללי על קשיים חברתיים של אנשים עם iq גבוה

וואי ממש לא נכון...

זה נכון אבל לא על כולם, הם מתעסקים יותר בלימודים מאשר בחיי החברה שלהם

לא
כן מסכימה שלאנשים אינטיליגנטיים יותר קשה להקשר לאחרים

לא בהכרח.
אני מבין מאיפה זה נובע, גם אני הייתי כזה, עם אייקיו מאוד גבוה ואפס יכולות חברתיות. חשבו שיש לי אספרגר. פשוט הייתי מנתח כל הזמן והסצנה החברתית לא באה לי בטבעי, היא נראתה כלכך מוזרה ושטחית. אנשים קולטים לבד מהתת מודע איך נהוג לדבר ולהתנהג, ואצלי זה פשוט לא נקלט.
אבל אז הבנתי שנפשית אני חייב יותר חברים, אז עשיתי במודע את מה שאמור לקרות מעצמו. הפכתי את השוני לכריזמה, את ההסתכלות על השטחיות של החברה ממשהו מאיים למשהו שאני יכול לנתב ולהשתמש בו ככלי, לשלוט בו.
ביום הכישורים החברתיים שלי מעולים באופן טבעי, הרבה מעבר לממוצע.
אז אני מבין את הנטייה של סוג האנשים פחות לקלוט לבד את התקשורת הבינאישית, אבל זה לא מוחלט וזו לא איזו קללה או משהו

גאונים יגידו שכולם טיפשים חברתית ולא מבינים אותם ובגלל זה הם לא מסתדרים

למה את חושבת שלהיות חכם אומר להצליח במטמתיקה ודברים בסגנון? יש עוד כל כך הרבה סוגים של אינטיליגנציה ולא כל גאון הוא גאון מתמטי..
אני מבינה למה את מתכוונת בכמ, יש בזה משהו