צמים או לא? נמקו.

צמה

לא כי אני לא מאמינה באלוהים

לא
לא באלי

כן, כי אני לא מקיימת את רוב המצוות שאנשים עושים אז לצום זו דרך בשבילי להתחבר לקהילה

כן

לא, אני אמות אם לא אוכל יותר מ6-7 שעות.

לא
לפני שנה רציתי להרעיב את עצמי עד שאני אמות ושאני אתחיל בכיפור (אני כבר לא אובדנית)
ויש לי נטייה להפרעות אכילה אז רעב עושה לי פלאשבקים לצתי שניסיתי להרעיב את עצמי כדי להקטין את הנוכחות שלי (לא כדי לרזות)

לא כי אדבח אל יהוד

לא, לא מאמין ולא מעוניין

לא, כי זה מה שמתאים לי בשלב זה של חיי

לא צמה, לא רואה קשר בין לענות את עצמי לבין לחפות על ה"חטאים" שלי.
קודם כל, אני אדם טוב, שלא עושה דברים כמו לרצוח, לגנוב, לאנוס, לסכסך, וכל הדברים הנוראיים הללו.
אבל כמובן שאני בן אדם, וגם לי קורה שלפעמים בטעות אני עצבנית ואין לי סבלנות לאף אחד וזה מתבטא גם בדיבור שלי ובהתנהגות, אבל אלו דברים נורמלים, שקורים לי כי אני בן אדם, אז למה לצום על זה? למה לעשות מכל זבוב פיל?
* גם אם הייתי חס וחלילה עושה מעשים כמו לגנוב, לצום לא היה עוזר במשהו.
החוכמה האמיתית היא לא לא לאכול, היא לבקש סליחה ולשנות את ההתנהגות שלך. ואם אתה כבר מבקש סליחה ומשנה את ההתנהגות שלך, אז למה לצום?
לצום זה מיותר בעייני.
עריכה- תמיד שמחה לקבל מינוסים מאנשים אינפנטילים שתלויים בדת!

לא, מטופש בעיניי.

לא כי פשוט ככה לא באתי מבית ומשפחה מסורתית ששומרת על זה , למרות שאמא שלי ואחותי הגדולה יצומו אבל מי שלא צם לא כועסים עליו זה בחירה שלנו במשפחה וגם חלק מהמשפחה שלי נוצרי מצד אבא וחלק יהודי

לא צמה בגלל הבריאות שלי

צם כי ה' צווה אותנו