למה מבקשים סליחה מאנשים ביום הכיפורים אם יום הכיפורים מכפר רק עוונות של בן אדם למקום ולא בן אדם לחברו?

התשובה בשאלה

כי אם יום כיפור מכפר על החטאים לבורא, צריך את הסליחה שתכפר על החטאים לבני האדם

שואל השאלה:
התשובה לא בשאלה, כנראה לא הבנת נכון את השאלה

כדי להיות נקדי לגמרי מעבירות. יש דעה (הרב עובדיה יוסף לא פסק ככה להלכה) שמי שלא תיקן את העבבירות שבין אדם לחברו - אפילו עבירות שבין מקום לא נמחלים בו. הרעיון שעודמ מאחורי זה זה כמו טבילה במקוה, ששם אסור שאפילו משהו של שערה אחרת תההי מחוץ למים ומי שטבל ככה - לא עלתה לו הטבילה, בגלל שיש חובה לטובל את כל הגוף במים ביחד, כמו שנאמר "וְרָחַץ בַּמַּיִם אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ" (ויקרא טו, טז) ודרשו ופריוש חז"ל "כתיב (ויקרא טו, טז) ורחץ את כל בשרו (במים) - דשלא יהא דבר חוצץ בין בשרו למים, "במים" - במי מקוה, "כל בשרו" - המים שכל גופו עולה בהן" (עירובין ד ע"ב).

למה לדמות את זה לטהרה במקוה? כי כתוב "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם, לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם, לִפְנֵיה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא טז, ל), מה שאומר שאנחנו אמורים להיות טהורים (כמו בטבילה) מכל החטאים.

שואל השאלה:
הדעה שכתבת החיד"א כתב עליה שהוא בטוח שבשמיים לא מרוצים מהחידוש הזה.
לא זוכר מי אמר את החידוש הזה אבל אני זוכר שהרב מאיר אליהו אמר את זה בשיעור שלו, והוא גם אמר מי אמר והוא הביא את החיד"א שאמר מה שכתבתי למעלה.

בכל אופן, זה לא סותר שעלינו להיות קניים מכל העבירות וגם כדי שהקפידות לא יעכבו את תפילתנו.