6 תשובות
כן הייתי במצב הזה לפני שנה ,
פשוט הכרתי אנשים חדשים שלא הכרתי אז
פשוט הכרתי אנשים חדשים שלא הכרתי אז
אנונימית
יש לך אותי
אני לגמרי מבינה אותך. את לא מבינה כמה פעמים זה קרה לי. בכלל, כל החברויות שאי פעם היו לי, הם תוצאה מזה שאנשים סופר חברותיים פנו אליי. בלעדיהם, אף פעם לא הייתי מצליחה להתחבר אליהם וזה מתסכל. מתסכל שתמיד תצטרכי להיות תלויה במישהו שיעשה את הצעד הראשון.
הבעיה אצלי היא גם העובדה שאכפת לי מה אני משדרת ומה אנשים חושבים. אז לא רק העובדה שאין לי עם מי להיות מלחיצה אותי, אלא גם הלחץ שכולם סביבי יחשבו שאני חסרת חברים ושמשהו איתי לא בסדר.
ואז, אני מרגישה צורך לחפש מישהו לדבר איתו לא כי אני רוצה להתחבר, אלא כי אני לא רוצה שיראו אותי לבד. וזה ממש לא בסדר כי אני עושה את זה מהסיבות הכי לא נכונות.
הבעיה אצלי היא גם העובדה שאכפת לי מה אני משדרת ומה אנשים חושבים. אז לא רק העובדה שאין לי עם מי להיות מלחיצה אותי, אלא גם הלחץ שכולם סביבי יחשבו שאני חסרת חברים ושמשהו איתי לא בסדר.
ואז, אני מרגישה צורך לחפש מישהו לדבר איתו לא כי אני רוצה להתחבר, אלא כי אני לא רוצה שיראו אותי לבד. וזה ממש לא בסדר כי אני עושה את זה מהסיבות הכי לא נכונות.
מצאי משהו שיתן לך הרגשה טובה או מקום או מסגרת
היי:) מכירה את התחושה.
היו פעמים שבאמת הייתי לבד, היו פעמים שחוויתי אותה כשסביבי הכל נראה מושלם, אבל משהו בפנים היה חסר.
קודם כל, תני לעצמך מקום בעולם. תמצאי איפה הייחודיות שלך, החלק שלך, התרומה שלך בעולם, ההגשמה שלך.
את יודעת שאת משמעותית? שאת חלק בלתי נפרד?
אני חושבת שלהבין את זה מקל מעט מתחושת הבדידות.
אל תשקעי בעצבות ותלמדי לנצל את הלבד- יש הרבה דברים טובים ומועילים שאת יכולה לעשות בעצמך, ויש דברים שאפשר/שמתפנים לעשות רק כשאנחנו לבד.
נראה לי שככל שתעבדי יותר על עצמך- שבתוכך יהיה עולם פנימי עשיר שלא תלוי בדברים, יהיה לך קל יותר להתמודד, כי פשוט מרגישים פחות תלויים בחברה.
תהיי את בפני עצמך ותדעי שכמו שאת ככה זה טוב.
החיים ממשיכים ואת תזכי להכיר אנשים שתאהבי ויאהבו אותך אהבת נפש, גם אם כרגע קצת בודד.
יש לי כמה המלצות בנושא:
1. לא להיות סגורה וסטיגמתית כלפי אנשים. לפעמים האנשים שחשבת שהם לא בדיוק בסגנון הופכים להיות החברים הכי טובים שלך.
2. להפתח בפני החברות שכבר יש. חברוּת צריך לבנות, וכדי להגיד לרבדים יותר עמוקים שלה צריך לשתף בדברים שבאים קצת יותר מהלב, ממקום כנה. את יכולה להיות את הראשונה שמשתפת קצת ולמנף את הקשר שלכן.
3. לקחת חלק בהתנדבויות ותנועות נוער- הזדמנות נהדרת להרגיש משמעותי גם בפני עצמך וחלק ממשהו גדול יותר.
יהיה טוב:) אל תתעצבי אהובה.
משאירה לך פה שיר ובעיקר משפט:
"את לא טיפה בים, את ים שלם בתוך טיפה".
כאן בשמחה להתייעצות, פריקה או סתם בעת שעמום.
היו פעמים שבאמת הייתי לבד, היו פעמים שחוויתי אותה כשסביבי הכל נראה מושלם, אבל משהו בפנים היה חסר.
קודם כל, תני לעצמך מקום בעולם. תמצאי איפה הייחודיות שלך, החלק שלך, התרומה שלך בעולם, ההגשמה שלך.
את יודעת שאת משמעותית? שאת חלק בלתי נפרד?
אני חושבת שלהבין את זה מקל מעט מתחושת הבדידות.
אל תשקעי בעצבות ותלמדי לנצל את הלבד- יש הרבה דברים טובים ומועילים שאת יכולה לעשות בעצמך, ויש דברים שאפשר/שמתפנים לעשות רק כשאנחנו לבד.
נראה לי שככל שתעבדי יותר על עצמך- שבתוכך יהיה עולם פנימי עשיר שלא תלוי בדברים, יהיה לך קל יותר להתמודד, כי פשוט מרגישים פחות תלויים בחברה.
תהיי את בפני עצמך ותדעי שכמו שאת ככה זה טוב.
החיים ממשיכים ואת תזכי להכיר אנשים שתאהבי ויאהבו אותך אהבת נפש, גם אם כרגע קצת בודד.
יש לי כמה המלצות בנושא:
1. לא להיות סגורה וסטיגמתית כלפי אנשים. לפעמים האנשים שחשבת שהם לא בדיוק בסגנון הופכים להיות החברים הכי טובים שלך.
2. להפתח בפני החברות שכבר יש. חברוּת צריך לבנות, וכדי להגיד לרבדים יותר עמוקים שלה צריך לשתף בדברים שבאים קצת יותר מהלב, ממקום כנה. את יכולה להיות את הראשונה שמשתפת קצת ולמנף את הקשר שלכן.
3. לקחת חלק בהתנדבויות ותנועות נוער- הזדמנות נהדרת להרגיש משמעותי גם בפני עצמך וחלק ממשהו גדול יותר.
יהיה טוב:) אל תתעצבי אהובה.
משאירה לך פה שיר ובעיקר משפט:
"את לא טיפה בים, את ים שלם בתוך טיפה".
כאן בשמחה להתייעצות, פריקה או סתם בעת שעמום.
קישורים מצורפים:
שואל השאלה:
וואי ממש תודה לך ולכל מי שענה^
באמת שזה עוזר3>
וואי ממש תודה לך ולכל מי שענה^
באמת שזה עוזר3>
אנונימית
באותו הנושא: