זוהי שאלה שמטרתה לבדוק את גבולות האכפתיות שיש לכם לאחר, בבקשה, תענו:

הייתי עוזרת לו.

אם יהודים אלא שמענים אותו זה יכול להסביר הרבה??? o.o

עוזרת לו לצאת מזה אם היתה לי אפשרות, אבל לא מעבר.
אולי זה ישנה את החשיבה שלו על יהודים...

כן
אם היה לי משהו לעשות לגבי זה הייתי עושה, רק בגלל המצפון שלי.

כמובן שהייתי עוזרת לו. לאף אחד (חוץ מלרוצחים) לא מגיעים עינויים כאלו (בין אם הוא אנטישמי או משהו אחר)

שואל השאלה:
תקשיבו, רק 6 תשובות ובינתיים כולן ענו כן...אני ממש מתרגשת
אני צריכה שכל מי שיכול יענה, ואגב, התשובה שלכם לא ברורה מאליה ^_^

בסופו של דבר אמונות של בן אדם מגיעות מנסיבות שונות בחיים.
הייתי עוזר לבן האדם הזה להיחלץ כי איני משווה בין חיי אדם לבין האמונות שלו.

קחי דוגמא מאוד טובה של צה"ל.
אני מניח לעצמי שהרבה חיילים ישראלים ממש שונאים פלסטינים/ערבים אך תמיד ברגע האמת כשיש סכנה לחיי אדם הם לא מהססים לשנייה אפילו להציל אותם.

הייתי עוזרת לו.זה לא משנה מה הוא חושב עלי הוא חי ויש לו רגשות וכואב לי לראות התעללות

דיברתי כבר עם כמה אנטישמים, פלסטינים ומכחישי שואה בעבר.... חלקם היו מכפרים ליד הודו והיו גם מניו יורק וכל מיני, קיצר אני חושב שהייתי עוזר לו ועם הזמן הוא היה לומד לאהוב אותי בתור יהודי ואם הוא לא היה לומד עם הזמן אז הייתי אולי מנתק קשר, אבל רק אחרי שהייתי עוזר לו.. ואני לא צבוע באמת הייתי עושה את זה!

אני לא יודעת, זו סיטאוציה די קשה , אני חושבת שאולי הייתי עוזרת לו, תלוי איך הוא היה מגיב לזה שיהודייה עוזרת לו, אולי הוא היה משתנה קצת וחוזר למוטב אחרי שהבין שיהודים לא הכי רעים בסיפור ומנסה להיות אדם טוב יותר כנראה, בתיאורה, במציאות.. אני לא יודעת. זו דילמה .

אני לא חושבת שהייתי עוזרת לו בפועל ובאמת מנסה להוציא אותו מהמצב הזה, אבל אכן הייתי "מרחמת" עליו ומסכימה שצריך לעשות משהו בנידון.
לאדם לא מגיע לסבול, ודעותיו לא משנות זאת. עלינו להבין כי יש מיליוני דעות בעולם, ולא קיים אדם אשר יסכים איתנו בה-כ-ל.
אין טעם לאחל לאדם אחר למות כל עוד הוא לא בעד מוות של אדם אחר. כן, אני מדברת גם על הומופוביה וגזענות. למרות שאני חלק מהקהילה הלהטבית, אני מקבלת דעות הומופוביות ומבינה כי יש אנשים שחושבים בצורה אחרת ממני. ברור שאני נעלבת לפעמים, אבל לא אתקוף את אותם אנשים רק בגלל דעתם. כל עוד הם לא מאחלים לקהילת הלהטב למות או להיכחד הם בסדר מבחינתי.

אז, אם אני בעד להציל את חייו, למה שלא אעזור לו? יש לי חרדה חברתית מאובחנת, אני לא יכולה לתפקד בסטיאוציות חברתיות וזה רק יגרום לי סבל.
בנוסף, פגעתי בעצמי בעבר- אם אראה על אותו אדם סימני אלימות כאלו ואחרים זה יגרום לי לטריגרים ויהפוך את מצבי הנפשי לגרוע עוד יותר.
זאת ועוד, אני לא חושבת שאני אוכל באמת לסייע לו. מה כבר אוכל לעשות? לומר לאותם אנשים שהתעללו בו לשחרר אותו? אני מניחה שהם רק יאזקו גם אותי וגם אני אצטרף לסבל שלו. זה מיותר לדעתי.

טוב בתיאורה קשה להאשים אותך במקרה ההוא, גם אני לא יודעת מה הייתי עושה בתיאורה במצב הזה, עוזרת לו או לא, אני לא האדם הכי יוזם ואמיץ, אני גם לא יודעת מה אותו אדם יגיד או יגיב על זה שיהודייה הצילה אותו ממות , אולי הוא לא ירצה עזרה ויעדיף למות או שהוא ישתנה. אי אפשר לדעת מה הוא יגיב אם יהודייה תציל אותו. רוב הסיכויים שאולי יבין את הטעות ויחזור למוטב או שפחות, תכלס מדובר באנטישמי פה, אבל כן לא הגיע לסבול. במידה ויהיה לי אומץ אני מניחה שהייתי עושה את זה בפועל . דילמה

דעתי ברורה לי אך ההסבר ארוך. בהצלחה.

ראשית כל אדם באשר הוא אדם בעל נשמה יקבל עזרה מידי.
חשוב להבהיר את המילה אדם בעל נשמה. עצם העובדה שאין פה הרג אלא שמחה לעיד כאשר יהודי מת .. זכותו לאושר. אם הוא גורם לדבר זה לקרות, מעודד וכו' זה כבר משהו אחר.
עכשיו עוד סבר שיש לציין זה המילה מילדותו. אם אדם מעונה מילדותו איך לא ידע שנאה מהי.
משמע זה טבעי שישנא יהודים ואפילו יותר ואם הוא לא רוצח זה הופך אותו לאדם טוב. מאוד טוב. תחשבי על זה רגע.

לכן זו תהיה יותר מזכות יותר משליחות אפילו להראות לו מה זה יהודי ומה הוא שונא כל כך.
הייתי משחרר אותו ועוזר לו כנגד כל יום וכל שניה שהוא עבר עינויים. ושנא יהודים.
ונראה אחר כך מה יעשה לו מות של יהודי. או מות של המענים אותו.