כנסו בבקשה אני חייבת לפרוק אני פשוט בדיכאון אני בוכה פה!!!!! תקראו הכל תעזרו לי אני באמת בוכה

אוקיי, יש לי שם של ילדה טובה והכל. ובזמן האחרון התחלתי טיפה לקלל הייתי ממש עצבנית או שהיה ממש קטעים של סתלבט. נניח הקראש שלי ואני רבנו בצחוק ואז הוא תפס אותי ומרוב שכאב לי וביקשתי די והוא לא הפסיק אז אמרתי אוף די כבר יבן זונ* ומיד התחרטתי על זה. והוא אמר לי בצחוק כזה בן זונ* אה ונניח אממ היה לי מקרה אל צשפטו שהשומר נעלם וממש הייתי עצבנית באותה שניה אז אמרתי מה איפה השומר אז הילדים בכיתה אמרו נעלם אז והיה סתלבט אז אמרתי אוף כןס אמא שלו (וגם על זה התחרטתי) ואז ידיד שלי מהכיתה אמר בצחוק אבל למה לקלל ואז צחקתי כזה מהמבוכה. אבל אני מרגישה שהתדרדרתי ואני מפחדת שהבנים חושבים ככה!! אני ממש בדיכאון אני בוכה פה. כל הכיפור בכיתי וחשבתי על זה וכאב לי והחלטתי שאני רוצה לעשות שינוי, אבל איך אני גורמת לילדים לחשוב שאני עדיין ילדה טובה ושזה פשוט הייתה תקופה כזאת של תחילת שנה וזהו?! וזה גם לא היה כל מילה שניה שלי, זה היה מידי פעם. שאלתי את חברות מהכיתה הן אמרו שאני לא מושפעת ולא כלום והכל בסדר, אבל יש לי הרגשה ב100 אחוז שהבנים חושבים שהתדרדרתי. אם מחר הילדים יבואו לביהס לכיתה אז להגיד להם כזה שביום כיפור לקחתי על עצמי יותר לא לקלל ושאני עושה שינוי וזאת הייתה תקופה? ואז לדבר עם הקראש לבד ולהגיד לו שהייתה לי תקופה שקיללתי ומצטערת אם קיללתי אותו בצחוק והוא נפגע או משהו ולראות איך הוא יגיב?! בבקשה אני בוכה פה זה כבר שבוע של דיכאון אני מחורפנת