אני תמיד מרגישה numb(לא יודעת איך להסביר את זה בעברית)בקיצור כאילו אני באמת מרגישה כאילו אני על סמים כל הזמן או משהו

שואל השאלה:
פיזית
למשל אני מסתכלת על דברים שמסביבי ואני מרגישה שזה לא המציאות ואני מנסה להתפקס ולחזור למציאות אבל לא יודעת לא מצליח לי

אולי כדאי שתלכי לבדוק את זה? אולי זה משהו רציני

שואל השאלה:
לא חושבת שזה קשור למחלה
פשוט תקופה די ארוכה הייתי רק בבית וכל מה שעשיתי זה לישון לאכול ולחזור לישון וככה במשך הרבה זמן ואני מתחילה לחזור לשגרה אבל זה דפק אותי אחושרמוטה

אולי חסרים לך ויטמינים? מציע לך ללכת לרופא אפילו רק לבדיקות שגרתיות

אל תדאגי מזה

שואל השאלה:
זה לא קשור
זה מרגיש כמו משהו פסיכולוגי שמשפיע גם פיזית
זה כלכך מעצבן אוף

שמעי רופא ידע בוודאות יותר טוב מאיתנו וגם ממך, מה יש לך להפסיד?

שואל השאלה:
אני לא אלך לרופא בגלל זה כי זה די מפדח לכי עכשיו תסבירי לו את התחושה הזאת
וגם אם אני ארצה אף אחד לא יקח אותה

שואל השאלה:
קראתי עכשיו על זה וזה בדיוק מה שאני מרגישה כי אני גם מתחילה לשכוח דברים וגם פעם הייתי מתרגשת מכל דבר היום אני בקושי ככה
ופשוט אהבתי להישאר בבית למשך תקופה ושזה כבר נמאס עליי לא יכולתי לעשות שום דבר כדי להימנע מזה
ואני פשוט מפחדת שההרגשה הזאת נתקעה לי

נראלי שאת כמוני.

גם אני וואי

וואי משעשע שאמרת numb ולא ידעת להגיד בעברית כי לקחתי עם חבר מורפיום ושעה ניסיתי להבין אם יש דרך אחרת להסביר לו מה זה numb בצורה יותר טובה מחסר תחושה ולא הצלחתי
יש סיכוי זה התקופה, בגילאים האלה יש המון הורמונים ולא תמיד מרגישים 100%, תנסי לדבר עם מישהו בוגר בנוגע לזה

בתחושה שלך בגוף או בתחושה הרגשית?

numb זה חוסר תחושה
בדר"כ מוזיקה כבדה עוזרת לי במצבים האלה (רוק או מטאל)

אני מציעה לך ללכת לפסיכיאטר /פסיכולוג בהקדם ולספר על מה שאת מרגישה
כנראה שיש לזה טיפול שהם יכולים להציע.

שואל השאלה:
שתיתי סתם משעמום כדי להרגיש עייפה כדי לא לחשוב על כל השיט שקרה לי
ולא שתיתי כמו מכורה כי בסופו של דבר הפסקתי כי לא אהבתי את זה
ואיבחון לדיכאון ושתביני אין לי דיכאון או משהו אני פשוט בתקופה הזאת אהבתי להישאר בבית
ועוד עשו לי את האיבחון הזה 3 פעמים כי כלכך קשה להם להאמין שאני נורמלית

שואל השאלה:
3 פעמים עשו לי כי רצו לדחוף לי תרופות כי אני עשיתי בעיות לקבסית ולעובדת הסוציאלית שלי
וכן עברתי דברים וכן הם השפיעו עליי אבל אני יודעת שזה בגלל התקופה הזאת כי לפני זה לא היה לי
אני עדיין חושבת על הדברים שעברתי אבל בתקופה האחרונה למדתי להתגבר אליהם ולהיות יותר אופטימית ובאמת שזה הביא לי רק דברים טובים

שואל השאלה:
בהתחלה לא רציתי ללכת לבית ספר ואז כשרציתי ללכת לא מצאתי בית ספר נורמלי וגם לא נתנו לי ללכת כי דחפו לי איבחונים ולא רציתי ללכת אליהם אז נשארתי בבית ושתיתי מתוך שעמום ואני מרגישה שגם זה קשור:/
ואני חזרתי לבית ספר וכיף לי שם אבל אני עדיין מרגישה את אותה התחושה במיוחד שאני לבד