אני די בדיכאון ואני לא יודעת מה אני אעשה כל החופש, החופש נותן לך המון המון זמן בשביל להיות בלחץ ולדאוג ולפחד ובבית ספר

אוקי...מה אנחנו צריכים לעשות עם האינפורמציה הזאת?

שואל השאלה:
אריאל או משהו חשבתי שהמטרה של האתר זה לעזור לאנשים אז אני מניחה שלנסות לעזור לי אולי

שואל השאלה:
אני רוצה לצאת עם חברים אבל אני מרגישה כאילו אין לי כל כך עם מי

ממ, יש לי בדיוק אותה בעיה... אני פשוט לא אעשה עם זה כלום, בעיקרון השאלה הזאת, שאגב אי אפשר לענות עליה, חסרת משמעות, בגלל שאם באמת היית רוצה שמשהו יקרה היית עושה אותו.

שואל השאלה:
מה היית עושה משהו מה יש לי לעשות? להתאבד?

לא... תמצאי עבודה(?) זה דיי מעסיק, אני עושה דוגיסיטר ובאמת שזה מילא לי את הלב

הדיכאון שלך מאובחן?

שואל השאלה:
לא אין לי דיכאון מאובחן ,ההורים שלי לא רוצים שאני אלך לפסיכיאטר או פסיכולוג אז אני הולכת כבר יותר מחודש פעם בשבוע למטפלת הוליסטית

אז אל תשתמשי במילה דיכאון בבקשה, אם הוא לא מאובחן...

שואל השאלה:
אל תתנשא סבבה? אני לא אומרת שכל דבר קטן זה דיכאון ומקטינה את זה או משהו ממש לא ואני מבינה שאתה מנסה לרמוז את זה .
הלכתי לפי כל התסמינים של דיכאון ויש לי הכל וחוץ מזה ,זה שלא רשום על דף שיש לי דיכאון לא מבטל את כל הרגשות שלי ולמי שיש/היה דיכאון יודע בדיוק איך זה מרגיש

אוקי..?

ואני בת...סתם לידע כללי.

שמעי, קודם כל אין רע בלתת מקום לתחושות גם ההכי קשות שלך. הסחת דעת זה לא תמיד פיתרון כזה טוב. אני חושבת שאם יש לך לחצים וחרדות אז כדאי לך למצוא באיזו דרך לבטא אותם ולהתבונן בהם ולהכיר אותם ולהבין מה מהם מבוסס על המציאות ומה מהם נוצר בתוך הראש שלך מתוך השיעמום. ככל שתביני טוב יותר מה את מרגישה ולמה תדעי טוב יותר איך להתמודד עם זה. אני יודעת שמה שלי אישית קשה בחופשים זו הבדידות. בחופשים אני בעיקר בבית לבד וזה גורם לי להרגיש מנותקת מהסביבה ומהעולם ותלושה מהמציאות וזה קשה לי מאוד וגם לוחץ לי על נקודות רגישות של נטייה להתבודד ולהתנתק רגשית, אז מה שאני עושה כדי לתת לזה מענה זה להיפגש עם אנשים ולדבר איתם ולייצר קשרים בחופשים האלה.