13 תשובות
זה אומר שאת מאמינה ובכל זאת מכבדת דעות של אנשים אחרים, צריכים יותר אנשים כמוך.
זה לא אומר עלייך הרבה
את פשוט מקבלת אנשים שלא מאמינים אך פשוט כי הם בני אשם טובים.
את פשוט מקבלת אנשים שלא מאמינים אך פשוט כי הם בני אשם טובים.
כלום זה אומר שאת מקבלת אנשים שונים ממך וזה יפה מצידך..
אני גם דתי וחושב יחסית כמוך
אני גם דתי וחושב יחסית כמוך
שואל השאלה:
אני לא יודעת..
פעם אמרו לי שלהפך ואני צריכה להחזיר אותם בתשובה וכאלה דברים, זה היה יכול להיות נחמד אבל אני לא מבינה למה לכפות על הבן אדם.. לדעתי כל אחד יהיה אחראי ודואג כלפי החיים של עצמו ולא יתערב לאחרים זה גם יכול להוריד אותו.
אני לא יודעת..
פעם אמרו לי שלהפך ואני צריכה להחזיר אותם בתשובה וכאלה דברים, זה היה יכול להיות נחמד אבל אני לא מבינה למה לכפות על הבן אדם.. לדעתי כל אחד יהיה אחראי ודואג כלפי החיים של עצמו ולא יתערב לאחרים זה גם יכול להוריד אותו.
אנונימית
אז למה את שומרת כשרות? אם את אדם טוב, אחד לאחד כמו בני דודייך, מדוע את מרגישה שעלייך לקיים מצווה כלשהי? מצטער, זו פשוט צביעות. יש קונפליקט בין מה שאלוהים אומר לך, למה שאת חווה במציאות, ובמקום לפתור את הקונפליקט, את מנסה לאחד בין שני הדברים. אבל מי אמר לך שאת יכולה לשים מחשבות בראשו של אלוהים? אף אחד לא יכול, ולכן נותרנו אם הדברים שהוא אמר. אם את מאמינה שהוא אכן אמר אותם. ועל פי דבריו בני דודייך ואני נמצא עצמנו בגיהנום, ולא משנה שאת שופטת אותנו כאנשים טובים, את לא קובעת. במקום זה כדאי לנסות ליישב את הקונפליקט, פתרון טוב יהיה להבין שאת לא יכולה לקבע את רצון האל על פי רצונך, להבין שרצון האל שקול לרצונו של גבר כנעני מלפני 3000 שנים, כך שכנראה הוא זה שכתב את השטויות האלה ולא אותו אל שאת מאמינה בו. או להישאר צבועה, לא מתים מזה :)
שואל השאלה:
אני שומרת כי אני מאמינה.
אני מאמינה שזה מוסיף לי בנוסף לכל דבריי הטובים וזה גם מה שצריך להיעשות אוקיי?
אני פשוט חושבת שאם אתה לא רוצה לקיים את זה, אבל אתה עדיין בן אדם טוב עם נשמה טובה זה יהיה בסדר פשוט לא תזכה להבין שהמצוות רק מוסיפות לחיים קצת ערך ומוסר, זה מה שהתכוונתי.
כאשני מתווכחת אם אנשים אני משתדלת לא לפתוח ריב עכשיו ענק או משהו
אני פשוט סוגרת במשפט
"תעשה מה שבא לך, אבל תהיה אדם טוב"
זה יותר חשוב לי מזה שתשב ללמוד תורה כל היום
יותר חשוב לי שתהיה בן אדם.
זהו.
אני שומרת כי אני מאמינה.
אני מאמינה שזה מוסיף לי בנוסף לכל דבריי הטובים וזה גם מה שצריך להיעשות אוקיי?
אני פשוט חושבת שאם אתה לא רוצה לקיים את זה, אבל אתה עדיין בן אדם טוב עם נשמה טובה זה יהיה בסדר פשוט לא תזכה להבין שהמצוות רק מוסיפות לחיים קצת ערך ומוסר, זה מה שהתכוונתי.
כאשני מתווכחת אם אנשים אני משתדלת לא לפתוח ריב עכשיו ענק או משהו
אני פשוט סוגרת במשפט
"תעשה מה שבא לך, אבל תהיה אדם טוב"
זה יותר חשוב לי מזה שתשב ללמוד תורה כל היום
יותר חשוב לי שתהיה בן אדם.
זהו.
אנונימית
שואלת השאלה, לקחת את מה שכתבתי באופן אישי, במקום להבין את התוכן. דעתך ברורה, ועמדתך מוערכת, אבל זה לא מבטל את הצביעות, את השקר שאת מספרת לעצמך, על מנת גם לקיים מצוות גם לקבל את זה שמשפחתך לא, וגם לחשוב שכולכם תיפגשו בגן עדן. הצביעות היא הנחת היסוד שלך, שלדעתך יש משקל (או דעתי או כל אחד אחר, שוב, זה לא אישי), בזמן שאלוהים מעולם לא העניק לה חשיבות. יש מצוות, הוא מצפה מכולם למלא אחריהן, ושופט על פי זה. זו האמונה היהודית לצערי, ואת בוחרת להאמין בה. ברגע שבחרת, את לא זוכה לבחור מה נכון ולא נכון, מה צריך להיעשות ומה לא, ומי אדם טוב ומי לא. ההוראות קיימות, ועלייך לבחור האם להאמין שהן מפיו של אל, או של אדם. אלוהים אף פעם לא אמר שמי שימלא אחר מצוות זה יוסיף לו, זה כל מה שיש מבחינתו. וכמובן שישנה השאלה אילו מצוות את מקיימת? את כולן? כולל סקילת מחללי שבת, הרג מקיימי משכב זכר, וחיתון נאנסת עם האנס שלה? כי אני לא רואה איך זה מוסיף לך לכל הטוב. כלומר, גם את המצוות שאת מקיימת, את בוחרת בעצמך ולא נשמעת לאלוהים. צסיעות עצמית בהגדרה, מאמינים רבים לוקים בה, אני רק מנסה להראות לך את זה. לא באתי לריב, אז תעשי מה שבא לך, אבל תהיי בן אדם טוב - ואין בשביל זה שום צורך באלוהים או במצוותיו.
שאת לא רואה את עבודת האלוקים כדבר העיקרי שבשביל זה באנו לעולם הזה.זה ממש עצוב בגלל אנשים כמותך - יש אנשים שזה נראה בעיניהם "ליגיטימי" להמרות את פי ה' יתברך וזה חמור מאוד.
אעתיק לך מתוך הספר "שערי תשובה" עד כמה זה חמור לשבח אנשים, אשר אינם שומרי תורה ומצוות. זה מראה על חוסר אהבת ה' יתברך.
4. הנה, אלה טעמים נכבדים, חזקים כראי מוצק. ויש עוד נכבד עולה על כולם, ואליו רמזנו בפתח דברינו בעניין הכיתות הרעות הנזכרות. כי הדבר ידוע, כי מדרכי קידוש השם יתברך, להודיע בכל מבטא שפתיים, ובכל אשר ירמזון עיניים, ובכל הנהגה ופועל ידיים, כי יסוד לנפש האדם וצבי עדיו, והטוב והעיקר והתועלת והיקר אשר בו, עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו, כמו שכתוב (קהלת יב יג): "כי זה כל האדם". ודבר זה, כבוד השם יתברך. והמבזים לתלמיד חכם ויראתו, מבטלים הידיעה הזאת, ומראים ההיפך בהנהגתם, וכאילו אומרים אמור, כי אין העבודה עיקר, וכי הכבוד וההדר להצלחת ענייני העולם, וכי שורש דבר נמצא מבלתי עבודת השם יתברך, והם מחללים את התורה, על כן יאבדו מתוך הקהל ויכלו בפיהם, כי הם עובדים את השם מבלי עסק התורה.
הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על-ידי לומדי התורה, אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם. ובמקום שאין עוסקי תורה, ירבו המכשולים, וישר באדם אין. על כן, יכבדו עבדי השם את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא.
ואחרי אשר התברר, כי הכל ברא השם יתברך לכבודו, חייב האדם לשום ליבו בכל עת לכבד את השם ולקדשו בכל דבריו ולרוממו, להודות לו ולברכו תמיד, כמו שנאמר (תהלים לד ב): "אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי". וכאשר יתייצב בתוך העם וידבר עם חבריו, יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו, לקדש את השם בדבריו, ולדבר בשבח עבודתו ותהילת יראתו, ולשבח עבדיו ויראיו. ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא שפתיו, בלא יגיעה ופועל כפיים, זכות גדולה עד לשמיים, כי זה מעיקרי יצירת האדם.
ונאמר (משלי כז כא): "מצרף לכסף, וכור לזהב, ואיש לפי מהללו", פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל:
אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות, ולהבזות בעליהן, ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שורש בבחירה, והוא מעדת מכבדי השם.
והמשבח מעשים מגונים, או מהלל רשעים, הוא הרשע הגמור, והמחלל את עבודת השם יתברך.
קמט
עוד אמר שלמה עליו השלום (משלי כה כו): "מעיין נרפש ומקור משחת, צדיק מט לפני רשע. אכול דבש הרבות לא טוב, וחקר כבודם כבוד.":
כי כאשר ירפש האדם את המעיין ברגליו, ידלח מימיו לפי שעה, אחרי כן ישקטו המים ויהיו צלולים כבראשונה. כן הצדיק, כאשר הוא מט לפני רשע, לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור זאת. ואם הוא עכור לפי שעה, (משלי כד טז): "שבע ייפול צדיק וקם", וישוב לאיתנו וכבודו.
אכול דבש הרבות לא טוב, אבל הרבות החקר בכבוד צדיקים, כבוד החוקר, כי נזכר הצדיק בפסוק שלמעלה. ומילת "הרבות" נמשכת ל"חקר כבודם", כמשפט במקומות הרבים.
והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, רבים וידועים, כי יש בכבודם:
1. חילול התורה והעבודה, והוא העוון המכלה מנפש ועד בשר.
קנ
2. והשנית, כי רבים נמשכים אחריהם ואוחזים מעשיהם.
קנא
3. והשלישית, כי המתחברים להם, אף על פי שאינם עושים כמעשיהם, מקבלים פורעניות כיוצא בהם, כאשר זכרנו כבר.
קנב
4. והרביעית, כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת, ומבטלים העבודה. ואין הצלחה לכבוד הצדיקים זולתי אחרי השפלת כבודם, כמו שכתוב (משלי יד יא): "בית רשעים יישמד, ואוהל ישרים יפריח". ונאמר (משלי יא יא): "בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס". (שערי תשובה, חלק ג, סימנים קמח-קנב)
אביא לך קטע נוסף מתוך הספר "שערי תשובה" שמסביר עד כמה זה גרוע להגיד אל מישהו שאינו שומר תורה ומצות שהוא "איש טוב" (הוא לא):
החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא.
ועל זה נאמר (משלי כח ד): "עוזבי תורה יהללו רשע". כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצוותיה.
וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים (סימנים קמט-קנב). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר (משלי י ז): "ושם רשעים ירקב".
ונאמר (ישעיהו נז יב): "אני אגיד צדקתך ואת מעשייך ולא יועילוך". פירוש: "לא יועילוך מעשייך הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט, בערכי לעומתם רוב פשעייך ומעשה תעתועייך, כי דברי עוונותייך גברו מהם". וכמו שאמרו רבותינו כי (ראש השנה טז ב): "מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו, נכתב ונחתם לאלתר למיתה".
והרשעים - ניכרים הם בשיחתם והנהגתם, כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא.
קצ
והנה, הצדיקים יתעבו הרשע, כמו שנאמר (משלי כט כז): "תועבת צדיקים איש עוול".
ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו.
קצא
וייתכן, כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות, כי הפתי אומר לשבח טוב הוא, אם היו יהיה על דבר אמת ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת, שבח הוא את המתים (כי אמרו רבותינו על הרשעים, (ברכות יח ב): "רפאים ייחשבו ומתים קרויים", שנאמר (קהלת ט ה): "והמתים אינם יודעים מאומה").
והשגגה הזאת עולה זדון, כי לא יְאֹהַב העבד אל האדון אם יֶאֱהַב משנאיו ויקרב רחוקיו, הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן.
ונאמר (משלי ג לה): "וכסילים מרים קלון", וכבר הקדמנו פירושו[
קצב
החלק השלישי
החנף המשבח את הרשע רק בפניו, אף חכמתו עמדה לו כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה להם למוקש.
גם זה החנף גדול עוונו, כי החליק אליו בעיניו, ולא ישוב מדרכו הרעה, ולא ידאג לעוונותיו, כי צדיק הוא בעיניו.
וכל אשר אינו מעדת הצדיקים, אם ישבחוהו, יאמר בליבו "אמנם ידעתי כי כן", כעניין שנאמר (משלי יא ט): "בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו", פירוש:
החנף משחית רעהו בפיו, כי ישבחנו ויאמין לדברים, ויקשה את רוחו, ויראה את נפשו ביקר, ולא יבין כי עפלה נפשו, והמכשלה הזאת תחת ידו, גם ירום לבבו ויפול במכמורת גאוותו, והנה כי השחת השחיתו בחלק שפתיו.
והצדיקים יחלצו בדעתם מנזקי החנף, כי אם ישבחנו, לא ירום לבבו למען זאת, כמו שאמרו רבותינו(נדה ל ב): "אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה, הוי בעיני כרשע". ואמרו (אבות דרבי נתן כט): "אם יש עליך רֵעים, מקצתם משבחים ומקצתם מוכיחים, אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים, כי אלה לחיי עולם יביאוך, ואלה ברעתך ישמחוך כי ישבחוך".
וייתכן גם לפרש, "ובדעת צדיקים יְחַלְּצוּ" רעיהם, כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיחום ויורו אותם בדרך, בתעותם בתהו לא דרך.
ראו גם ביאור:משלי יא ט.
ונאמר (משלי כו כח): "ופה חלק יעשה מדחה": המשיל פה חלק לדרך חלקלקות, ואמר, ואמר, כי כאשר ייפול האדם ויידחה בלכתו בדרך חלקלקות, כעניין שנאמר (תהלים לה ו): "יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה, יהיה דרכם חושך וחלקלקות", כן ייפול האדם ויידחה בפה חלק, והוא פה חנף.
ועל העניין אשר ביארנו אמר דוד עליו השלום (תהלים יב ד): "יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות". קילל פה חלק, כי ישחית בו רעהו, והלשון הקשה, שהוא הפך החלק, והוא לשון הרע.
ויש מן החנפים, שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. ואמרו רבותינו (אבות דרבי נתן כט): 'כל המחניף לחברו לשם כבוד, לסוף נפטר ממנו בקלון'.(שערי תשובה, חלק ג, סימנים קפט-קצב).
נ.ב. תחשבי טוב על מה שאמר לך רודף האמת. רוב דבריו הם נכונים, אלא שמסקנתו היא שגויה (עקב חוסר רצונו לקבל לאמת המחייבת), אבל הוא מבין יפה מאוד שמי שמאמין במצוות ה' יבתרך אינו - לא אמור לראות באותן מצוות כמשהו שלא מחייב, כי זה כן.
אעתיק לך מתוך הספר "שערי תשובה" עד כמה זה חמור לשבח אנשים, אשר אינם שומרי תורה ומצוות. זה מראה על חוסר אהבת ה' יתברך.
4. הנה, אלה טעמים נכבדים, חזקים כראי מוצק. ויש עוד נכבד עולה על כולם, ואליו רמזנו בפתח דברינו בעניין הכיתות הרעות הנזכרות. כי הדבר ידוע, כי מדרכי קידוש השם יתברך, להודיע בכל מבטא שפתיים, ובכל אשר ירמזון עיניים, ובכל הנהגה ופועל ידיים, כי יסוד לנפש האדם וצבי עדיו, והטוב והעיקר והתועלת והיקר אשר בו, עבודת השם יתברך ויראתו ותורתו, כמו שכתוב (קהלת יב יג): "כי זה כל האדם". ודבר זה, כבוד השם יתברך. והמבזים לתלמיד חכם ויראתו, מבטלים הידיעה הזאת, ומראים ההיפך בהנהגתם, וכאילו אומרים אמור, כי אין העבודה עיקר, וכי הכבוד וההדר להצלחת ענייני העולם, וכי שורש דבר נמצא מבלתי עבודת השם יתברך, והם מחללים את התורה, על כן יאבדו מתוך הקהל ויכלו בפיהם, כי הם עובדים את השם מבלי עסק התורה.
הלא הדבר ידוע, כי אין העבודה מתקיימת בלתי על-ידי לומדי התורה, אשר יהגו בה יומם ולילה, כי הם יורו דעה ויודעי בינה לעיתים, לדעת מה יעשה ישראל, והם יעמידוה בישראל לבלתי תשכח מפי זרעם. ובמקום שאין עוסקי תורה, ירבו המכשולים, וישר באדם אין. על כן, יכבדו עבדי השם את חכמי התורה לכבוד השם יתברך, ולהודיע כי עבודתו לבדה עיקר הנמצא.
ואחרי אשר התברר, כי הכל ברא השם יתברך לכבודו, חייב האדם לשום ליבו בכל עת לכבד את השם ולקדשו בכל דבריו ולרוממו, להודות לו ולברכו תמיד, כמו שנאמר (תהלים לד ב): "אברכה את ה' בכל עת, תמיד תהילתו בפי". וכאשר יתייצב בתוך העם וידבר עם חבריו, יתבונן בינה וידקדק וישגיח בכל מוצא שפתיו, לקדש את השם בדבריו, ולדבר בשבח עבודתו ותהילת יראתו, ולשבח עבדיו ויראיו. ויזכה בזה בהגיון ליבו ומבטא שפתיו, בלא יגיעה ופועל כפיים, זכות גדולה עד לשמיים, כי זה מעיקרי יצירת האדם.
ונאמר (משלי כז כא): "מצרף לכסף, וכור לזהב, ואיש לפי מהללו", פירושו, מעלות האדם לפי מה שיהלל:
אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, תדע ובחנת כי איש טוב הוא ושורש הצדק נמצא בו, כי לא ימצא את ליבו רק לשבח את הטוב והטובים תמיד בכל דבריו, ולגנות את העבירות, ולהבזות בעליהן, ואם ייתכן כי יש בידו עוונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולו שורש בבחירה, והוא מעדת מכבדי השם.
והמשבח מעשים מגונים, או מהלל רשעים, הוא הרשע הגמור, והמחלל את עבודת השם יתברך.
קמט
עוד אמר שלמה עליו השלום (משלי כה כו): "מעיין נרפש ומקור משחת, צדיק מט לפני רשע. אכול דבש הרבות לא טוב, וחקר כבודם כבוד.":
כי כאשר ירפש האדם את המעיין ברגליו, ידלח מימיו לפי שעה, אחרי כן ישקטו המים ויהיו צלולים כבראשונה. כן הצדיק, כאשר הוא מט לפני רשע, לא תשפל מעלתו ולא תמעט בעבור זאת. ואם הוא עכור לפי שעה, (משלי כד טז): "שבע ייפול צדיק וקם", וישוב לאיתנו וכבודו.
אכול דבש הרבות לא טוב, אבל הרבות החקר בכבוד צדיקים, כבוד החוקר, כי נזכר הצדיק בפסוק שלמעלה. ומילת "הרבות" נמשכת ל"חקר כבודם", כמשפט במקומות הרבים.
והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, רבים וידועים, כי יש בכבודם:
1. חילול התורה והעבודה, והוא העוון המכלה מנפש ועד בשר.
קנ
2. והשנית, כי רבים נמשכים אחריהם ואוחזים מעשיהם.
קנא
3. והשלישית, כי המתחברים להם, אף על פי שאינם עושים כמעשיהם, מקבלים פורעניות כיוצא בהם, כאשר זכרנו כבר.
קנב
4. והרביעית, כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת, ומבטלים העבודה. ואין הצלחה לכבוד הצדיקים זולתי אחרי השפלת כבודם, כמו שכתוב (משלי יד יא): "בית רשעים יישמד, ואוהל ישרים יפריח". ונאמר (משלי יא יא): "בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תהרס". (שערי תשובה, חלק ג, סימנים קמח-קנב)
אביא לך קטע נוסף מתוך הספר "שערי תשובה" שמסביר עד כמה זה גרוע להגיד אל מישהו שאינו שומר תורה ומצות שהוא "איש טוב" (הוא לא):
החנף אשר יהלל רשע לפני בני אדם, אם בפניו אם שלא בפניו, אף על פי שלא יצדיקנו על חמסו ולא יכזב על משפטו, אבל יאמר עליו כי איש טוב הוא.
ועל זה נאמר (משלי כח ד): "עוזבי תורה יהללו רשע". כי לולא אשר עזב את התורה, לא הילל העובר על דבריה ומפר מצוותיה.
וגם כי לא ישבח את הרשע זולתי במה שנמצא בו מן הטוב, ויליץ עליו בפני בני אדם להגיד לאדם ישרו, גם זו רעה חולה, כי בהזכירו את הטוב ואת הרע לא יזכיר, ועל כל פשעיו יכסה, צדיק ייחשב אצל השומעים, ויתנו לו יקר, וירים ידו וגבר. וכבר הקדמנו להודיעך המכשולות והשחיתות הנמצאות בכבוד הרשעים (סימנים קמט-קנב). על כן, לא נכון להזכיר צדקתם, בלתי אם יזכיר רשעם וכסלם, כמו שנאמר (משלי י ז): "ושם רשעים ירקב".
ונאמר (ישעיהו נז יב): "אני אגיד צדקתך ואת מעשייך ולא יועילוך". פירוש: "לא יועילוך מעשייך הטובים להצילך מרעתך בקומי למשפט, בערכי לעומתם רוב פשעייך ומעשה תעתועייך, כי דברי עוונותייך גברו מהם". וכמו שאמרו רבותינו כי (ראש השנה טז ב): "מי שעוונותיו מרובים מזכויותיו, נכתב ונחתם לאלתר למיתה".
והרשעים - ניכרים הם בשיחתם והנהגתם, כאשר הקדמנו לך בשערי יראת חטא.
קצ
והנה, הצדיקים יתעבו הרשע, כמו שנאמר (משלי כט כז): "תועבת צדיקים איש עוול".
ואשר בסוד הצדיקים לא יהיה, אם תעב לא יתעבנו, גם ברך לא יברכנו.
קצא
וייתכן, כי יקר מקרה המשבח את הרשע מדרך פתיות, כי הפתי אומר לשבח טוב הוא, אם היו יהיה על דבר אמת ואם תהיה תמורתו. ומבלי הדעת, שבח הוא את המתים (כי אמרו רבותינו על הרשעים, (ברכות יח ב): "רפאים ייחשבו ומתים קרויים", שנאמר (קהלת ט ה): "והמתים אינם יודעים מאומה").
והשגגה הזאת עולה זדון, כי לא יְאֹהַב העבד אל האדון אם יֶאֱהַב משנאיו ויקרב רחוקיו, הלא להם לדעת מדרך הדעת כי כן.
ונאמר (משלי ג לה): "וכסילים מרים קלון", וכבר הקדמנו פירושו[
קצב
החלק השלישי
החנף המשבח את הרשע רק בפניו, אף חכמתו עמדה לו כי לא ישבחנו בפני בני אדם פן יהיה להם למוקש.
גם זה החנף גדול עוונו, כי החליק אליו בעיניו, ולא ישוב מדרכו הרעה, ולא ידאג לעוונותיו, כי צדיק הוא בעיניו.
וכל אשר אינו מעדת הצדיקים, אם ישבחוהו, יאמר בליבו "אמנם ידעתי כי כן", כעניין שנאמר (משלי יא ט): "בפה חנף ישחית רעהו ובדעת צדיקים יחלצו", פירוש:
החנף משחית רעהו בפיו, כי ישבחנו ויאמין לדברים, ויקשה את רוחו, ויראה את נפשו ביקר, ולא יבין כי עפלה נפשו, והמכשלה הזאת תחת ידו, גם ירום לבבו ויפול במכמורת גאוותו, והנה כי השחת השחיתו בחלק שפתיו.
והצדיקים יחלצו בדעתם מנזקי החנף, כי אם ישבחנו, לא ירום לבבו למען זאת, כמו שאמרו רבותינו(נדה ל ב): "אפילו כל העולם אומרים עליך צדיק אתה, הוי בעיני כרשע". ואמרו (אבות דרבי נתן כט): "אם יש עליך רֵעים, מקצתם משבחים ומקצתם מוכיחים, אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים, כי אלה לחיי עולם יביאוך, ואלה ברעתך ישמחוך כי ישבחוך".
וייתכן גם לפרש, "ובדעת צדיקים יְחַלְּצוּ" רעיהם, כי לא יחניפו להם, אבל הוכח יוכיחום ויורו אותם בדרך, בתעותם בתהו לא דרך.
ראו גם ביאור:משלי יא ט.
ונאמר (משלי כו כח): "ופה חלק יעשה מדחה": המשיל פה חלק לדרך חלקלקות, ואמר, ואמר, כי כאשר ייפול האדם ויידחה בלכתו בדרך חלקלקות, כעניין שנאמר (תהלים לה ו): "יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה, יהיה דרכם חושך וחלקלקות", כן ייפול האדם ויידחה בפה חלק, והוא פה חנף.
ועל העניין אשר ביארנו אמר דוד עליו השלום (תהלים יב ד): "יכרת ה' כל שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות". קילל פה חלק, כי ישחית בו רעהו, והלשון הקשה, שהוא הפך החלק, והוא לשון הרע.
ויש מן החנפים, שמתכוונים להחניף לאנשי זרוע כדי שיכבדו אותם וינשאום. ואמרו רבותינו (אבות דרבי נתן כט): 'כל המחניף לחברו לשם כבוד, לסוף נפטר ממנו בקלון'.(שערי תשובה, חלק ג, סימנים קפט-קצב).
נ.ב. תחשבי טוב על מה שאמר לך רודף האמת. רוב דבריו הם נכונים, אלא שמסקנתו היא שגויה (עקב חוסר רצונו לקבל לאמת המחייבת), אבל הוא מבין יפה מאוד שמי שמאמין במצוות ה' יבתרך אינו - לא אמור לראות באותן מצוות כמשהו שלא מחייב, כי זה כן.
שואל השאלה:
תקשיבו, לא רציתי הרצאות אוקיי
חבל שכתבתם את כל זה אני לא באמת אקרא הכל... באמת חבל:/
מה שכן, לא אמרתי שאני בעד להיות חילוניים אתאיסטים ומה שביניהם..
אמרתי רק שזה לא אכפת לי
זה החיים שלהם, הם יעשו מה שהם רוצים.
אם הם יהיו בני אדם רעים אני אוט' אשנא אותם
גם אם הוא הרב הכי גדול בעולם של התורה והוא יעשה משהו רע כמו אונס לא יודעת, זרקתי סבבה, אז אני אשנא אותו
לא משנה כמה מצוות הוא קיים.
קודם שיהיה אנושי.
תקשיבו, לא רציתי הרצאות אוקיי
חבל שכתבתם את כל זה אני לא באמת אקרא הכל... באמת חבל:/
מה שכן, לא אמרתי שאני בעד להיות חילוניים אתאיסטים ומה שביניהם..
אמרתי רק שזה לא אכפת לי
זה החיים שלהם, הם יעשו מה שהם רוצים.
אם הם יהיו בני אדם רעים אני אוט' אשנא אותם
גם אם הוא הרב הכי גדול בעולם של התורה והוא יעשה משהו רע כמו אונס לא יודעת, זרקתי סבבה, אז אני אשנא אותו
לא משנה כמה מצוות הוא קיים.
קודם שיהיה אנושי.
אנונימית
שואל השאלה:
כל עוד הם שומרים על א נ ו ש י ו ת
אין לי שום בעיה איתם.
כל עוד הם שומרים על א נ ו ש י ו ת
אין לי שום בעיה איתם.
אנונימית
^אז חבל שאין לך בעיה עם אנשים שממרים את פיו ה'. זה מראה על חסור אהבה כלפי ה' יתברך. אז צריכה להבין ששום "מעשה טוב" אשר הם יעשו לא כיפר על העבירות שלהם אם הם לא יעשו תשובה ובשמים לא ידונו אותו כצדיקים (אני אומר את זה בלשון מעטה) חבל שלא קראת ספרי מוסר בעניין הזה והעתקתי לך את קטעים הרלוונטים שמדברים עלייך. בזכות אותם ספרים תוכלי להבין את טעותך.
נ.ב. אני מודה שעד שלא למדתי ספרי מוסר - גם אני לא הייתי שונא את האתאיסטים, שלא נדבר על האנשים שעושים עיברות (לרמות שאף פעם לא הייתי מבין אותם). זה היה מחסור ידע, אני בעצמי הייתי פעם חילוני מחוסר מודעות למצוות. מה שכן, את אותן מצוות שהיתה לי מודעות אליהן (כגון כשרות וצו יום הכיפורים, הדלקת נרות חנוכה) - השתדלתי לשמור. במקרה שלי זה היה מחסור ידעיה, אני לא נולדתי בבית התדי. אני מקווה שאצלך זה גם ככה. אבל ברגע שלמדתי א תהאמת - החלטתי שאני הולך אחריה...
נ.ב. אני מודה שעד שלא למדתי ספרי מוסר - גם אני לא הייתי שונא את האתאיסטים, שלא נדבר על האנשים שעושים עיברות (לרמות שאף פעם לא הייתי מבין אותם). זה היה מחסור ידע, אני בעצמי הייתי פעם חילוני מחוסר מודעות למצוות. מה שכן, את אותן מצוות שהיתה לי מודעות אליהן (כגון כשרות וצו יום הכיפורים, הדלקת נרות חנוכה) - השתדלתי לשמור. במקרה שלי זה היה מחסור ידעיה, אני לא נולדתי בבית התדי. אני מקווה שאצלך זה גם ככה. אבל ברגע שלמדתי א תהאמת - החלטתי שאני הולך אחריה...
שואל השאלה:
אמרתי שאין לי בעיה איתם?
אנשים טובים ידידי, כוללים אנשים שמכבדים את דעתם של אחרים ושומרים את זה בבטן..
אנשים שממרים את פי ה' נקלים לריבים איתי וכמו שאמרתי אני משתדלת שלא לריב.
וכל הכבוד לך.
אמרתי שאין לי בעיה איתם?
אנשים טובים ידידי, כוללים אנשים שמכבדים את דעתם של אחרים ושומרים את זה בבטן..
אנשים שממרים את פי ה' נקלים לריבים איתי וכמו שאמרתי אני משתדלת שלא לריב.
וכל הכבוד לך.
אנונימית
שואלת השאלה, בדיוק בנושא הזה נכנסת הצביעות, מה זאת אומרת קודם שיהיו אנושיים? מי מגדיר מהו אנושי? מה מוסרי? עבור המאמינים זהו אלוהים, והמוסר שלו ממש ירוד. אז את מאמינה בו בכל זאת, ועוד מבקשת מאחרים שמאמינים בו לנהוג כמוך? מדוע? את זו ש"כופרת" לא הם. כתוב להם שלהטבים זה פויה, אז זהו הם נוהגים על פי רצון האל, מה יותר מוסרי מזה מבחינתם? אבל לך יש מוסר גבוה יותר, והוא לא הגיע מאלוהים, ולא רק זה, הוא אפילו נוגד את המוסר האלוהי. אז מבחינת האמונה את זאת שטועה, וכשאת עוד מנסה להציג שכך אדם מאמין צריך לנהוג, זאת צביעות. שלך עם עצמך, לא כלפינו. רוצה להיצמד לפינה נוחה ולהאמין באלוהים? בבקשה, אבל תביני שהמוסר שלו הוא לא המוסר שלך, ואת טועה כשאת אומרת שהוא רק רוצה שנהיה אנשים טובים, זה אפילו לא מצוין בשום מקום. אלוהים מעולם לא אמר תהיו טובים ולא רעים, כי כל אחד יפרש טוב ורע אחרת. לכן הוא אמר בדיוק מה צריך לעשות ומה אסור לעשות. ולך אין את המקום לפרש את כוונתו, זה לא עובד ככה. כלומר, את בעצם מאמינה באלוהים אחר, שונה מזה שהיהודים מאמינים בו, ושונה מכל אל אחר שהאנושות מאמינה בו, אז מיהו אותו אלוהים? היכן שמעת עליו? בשום מקום, פשוט לקחת את האל האברהמי, והנחת שאת מבינה טוב יותר ממנו מה רצונו - צביעות.