10 תשובות
והינה, התשובות שלהם, זו בדיוק דוגמה לתאוריה שהצגתי בתשובה שלי.
כי הרבה צופי אנימה הם ילדים בני 12-15 מוזרים שחושבים שאין משהו טוב מזה. מהאלה שאומרים שנארוטו זאת הסדרה הכי טובה אי פעם ובסגנון
אנונימי
לא כל צופי האנימה הם ילדי סנטר
אבל כל ילדי הסנטר צופים באנימה
זה בגלל שאנימה זה לסוטים
זה פורנו בובות
אני ממש לא שונאת.
ומדוע הם שונאים?
מכייוון שאנשים נוהגים לחבר תכונת אופי אחת למושג שמכליל בתוכו כלכך הרבה תכונות והגדרות, וזה עצוב.
הרשי לי בבקשה להציג משהו בצורה סובייקטיבית-
אני בכללי לא בעד הגדרות למושגים ותופעות מודרניות של היום יום.
ליתר דיוק, אני לא בעד לקחת מיקבץ תכונות אופי ולתת להם הגדרה.
^תאמין לי גם בתיכונים ובאוניברסיטאות של הארץ גם רואים אנימה אני מכירה אישית בן 17 18 שרואה נארוטו ו-וואן פיס ועוד מישהי שרואה אנימה והיא בגיל 18 17 גם

יש לי חברה- אז אני מבינה שאתה מסתכל רק על זה הא? תראה את הסדרה להגיע אלייך (לפחות את הטריילר) נראה אם אומרים מילה *אחת!!!* בסגנון סוטה למשל ציצי תעשה לי טובה אתה רק עוד סתם ילדותי אחד ששופט הכל על ימין ושמאל ולא באמת מתעמק על הנושא שהוא מדבר כי הוא טועה.

לשאלה; לאנשים רע בחיים אז הם שופטים אחרים כי רע להם
אוקי, ו? אמרתי שכולם כאלה? מה את רוצה?
אנונימי
לא אמרת שכולם כאלה אמרת שאין בזה משו טוב והם לרוב ילדים בני 12 עד 15 להנות מהצפייה זה לא משו טוב? ונתתי לך סך הכל הוכחה שיש עוד אנשים שהם לא 12 עד 15 והם רואים אנימה, זהו.
אני חושב שהבעיה היא קודם כל בגישה של אנשים. בגלל התרבות המערבית, המעניקה תפיסה של "אם זה מצויר לילדים", המוחדרת למוח של הישראלי הממוצע בכל ילדותו, הציבור לא בודק את התוכן הטלויזיוני עצמו, רק האם זה מצויר או לא. בנוסף, האנימות שהישראלי הממוצע כן הכיר בילדותו הן אנימות מהז'אנר קודומו, אנימות לילדים שתורגמו בארץ כמו בייבלייד, באקוגאן וכו...
הם בטוחים כי כל האנימות הן כאלה, כי זה מה שהטייטל 'אנימציה יפנית' משדר להם. ככה הוא נתפס במוחם.
כמו כן, על מנת להרוויח עוד כסף, הביאו לארץ את דרגון בול, צינזרו והפכו אותה מאנימת שונן מצוינת לגילאי 12+ ל"סדרת ילדות", וככה עד שהביאו לפה אנימה שהיא לא קודומו, גם אותה הרסו.
את נארוטו הם גם הביאו(למזלנו עצרו בסביבות פרק 100) ולכן גם זה נתפס אצל היותר ותיקים כמשהו ילדותי.

אנשים בעצם לא מודעים לכך שתוכן טלויזיוני מתחלק ברמת העקרון לסדרות ולאנימות (יש עוד כגון קרטון, אך זה לא רלוונטי כרגע). הם מכירים הכל על סדרות, עולמן והז'אנרים. אבל על אנימה הם לא יודעים כלום. הם בטוחים שזה רק הקודומו שהם ראו בתור ילדים. למרות שהז'אנרים שיש בסדרות, יש גם באנימות. כולם. פשוט זה מצויר, וההוא עם שחקנים אמיתיים. הם בטוחים שאנימה זה לילדים.

יתרה מכך, כפי שאמרו מעלי, הדביקו לנו סטיגמות של מוזרים, תופסים מאיתנו לרב כילדי אימו או אובדניים, אנשים חסרי חיים שכל היום רק רואים אנימציות יפניות, אנשים תינוקיים וילדותים, נמשכים לדו מימד וכו...
אני אישית מעולם לא ספגתי סטיגמה כזו, אך נתרלתי בהרבה מקרים. אין זה סוד שהחברה המודעת לאנימה במלוא היקפה מורכבת מהייטרים, בדרך כלל מעריצי קומיקס אמריקאי, ומאיתנו, קהילת האנימה. למרות זאת, בגלל שהאדם הממוצע מכיר ואוהב את סרטי מארוול, הוא בוחר לצודד באוהבי הקומיקס ההייטרים, שמספימים עלינו כאלו סטיגמות ואחרות, אומרים את דעתם על אנימה ולא מציגים את הצדדים הטובים שיש בדבר הזה, מטמיעים לאנשים דעות שליליות כעובדות.

בקיצור, הקהילה פה עדיין קטנה ואנימה עוד לא נתפסה כתוכן לגיטימי וטריוויאלי לצפיה בארץ בגלל סטיגמות המופצות ותרבות מערבית ודעות הייטרים המוטעמות בראש הישראלי הממוצע. אנימה מוצגת בארץ כדבר שגוי ואובדני, אך למעשה המושג עצמו לא מוסבר כראוי.

אם היה ערוץ אנימה ביפנית עם כתוביות בעברית, בלי דיבוב, ושיהיה מובן מאליו שאין כניסה לילדים, אני חושב שזה יתרום מאד למצב, שכן אנימה תהיה יותר נגישה ואנשים יוכלו להכיר באמת את התוכן הזה.

זה קטע שכתבתי פעם, יש מצב שלא הכל מתאים בדיוק
בכי *** כי הם stoopid