46 תשובות
יש מישהי מיוחדת שדואגת לעודד אותי
לא חוויתי דיכאון , אבל לפי מה שהבנתי מאוד עוזר לעשות ספורט בתקופה קשה כאזות. זה משפר מאוד את החיים.
התמקדתי בדברים אחרים שבשליטתי עד שיצאתי עם זה. ותוך כדי עבדתי הרבה על עצמי ולהשלים עם מה שיש
אנונימית
אממ זה היה תקופה ארוכה ושחורה. הייתי כל היום בבית בחדר והדבר היחיד שעזר לי זה משחקי מחשב שנתנו לי להיות קצת בעולם אחר שאני טוב ומנצח.
חוץ מזה, אחרי תקופה נכנסתי פתאום לקבוצת חברים חדשה והם משכו אותי החוצה מזה ואחת מהן במיוחד, שהפכה לחברה (ועכשיו אקסית) שלי
חוץ מזה, אחרי תקופה נכנסתי פתאום לקבוצת חברים חדשה והם משכו אותי החוצה מזה ואחת מהן במיוחד, שהפכה לחברה (ועכשיו אקסית) שלי
ספורט, העלה לי את הביטחון במראה שלי וככה גם לאט לאט העלה לי את המצב רוח... אני לא לגמרי יצאתי מהדיכאון אבל אני כן יכולה להגיד שספורט זאת אחת ההחלטות הכי טובות שלקחתי בחיי
ובכללי אני אישית עזר לי להיות לבד או לדבר עם אנשים רק בטלפון כזה, כי כל דבר שאנשים היו אומרים לי היה מכניס אותי יותר עמוק לדיכאון חחח אבל זאת רק אני
ובכללי אני אישית עזר לי להיות לבד או לדבר עם אנשים רק בטלפון כזה, כי כל דבר שאנשים היו אומרים לי היה מכניס אותי יותר עמוק לדיכאון חחח אבל זאת רק אני
אנונימית
לא התמודדתי ולא מצאתי דרך לשפר את המצב
פשוט סבלתי עד שזה עבר בשלב מסוים
פשוט סבלתי עד שזה עבר בשלב מסוים
המון מוזיקה
לעבור בית ספר
לוקחת דברים בקלות יותר ואדישה
עם הזמן זה השתפר
לעבור בית ספר
לוקחת דברים בקלות יותר ואדישה
עם הזמן זה השתפר
הייתה תקופה שהדחקתי
יש פעמים שזה חוזר ואני פשוט בריצפה
אין קסם, צריך סביבה תומכת מאוד ואנשים שיוכלו מאוד להכיל כי לא פשוט בכלל להיות בסביבה של אדם שבתוך זה
יש פעמים שזה חוזר ואני פשוט בריצפה
אין קסם, צריך סביבה תומכת מאוד ואנשים שיוכלו מאוד להכיל כי לא פשוט בכלל להיות בסביבה של אדם שבתוך זה
תכלס זה לא באמת עובר פשוט יש תקופות שזה נחלש והכל נראה טוב
חבר שלי , מחכה שזה יגמר
אצלי זה בא וחולף מדי פעם אבל יש פעמים שנורא קשה לי לצאת מזה או שזה לא עובר כל כך מהר.. חברה ומשפחה משמחים אותי והכלבים שלי
אנונימית
התחלתי לקחת תרופות נגד דיכאון
עברתי בית ספר
התחלתי לצאת יותר מהבית
וזה נשמע מגוחך אבל הסדרה כמעט מלאכים מאוד עזרה לי לצאת מהדיכאון ולקבל תקווה שהכל יכול להשתנות, סדרה מדהימה באמת
עברתי בית ספר
התחלתי לצאת יותר מהבית
וזה נשמע מגוחך אבל הסדרה כמעט מלאכים מאוד עזרה לי לצאת מהדיכאון ולקבל תקווה שהכל יכול להשתנות, סדרה מדהימה באמת
אנונימית
חוויתי דיכאון בכיתה ג' כשלנועה מהשכבה היה אלבום מדבקות יותר שווה משלי עם מדבקות תלת מימד עם חרוזים בפנים
אה ובסוף ההורים שלי קנו לי ליומולדת
אה ובסוף ההורים שלי קנו לי ליומולדת
אנונימית
התחלתי להסניף גרביים מסריחות
אנונימית
סובלת כרגע מדיכאון...
מה שעוזר לי זה בעיקר הטיפולים אצל הפסיכולוגית, כדורים (נגד דיכאון).
והכי חשוב זה למרות שזה קשה לצאת מהמיטה, בהתחלה זה נראה קשה אבל אחרי שיוצאים זה בדרכ משפר את המצב רוח....
מה שעוזר לי זה בעיקר הטיפולים אצל הפסיכולוגית, כדורים (נגד דיכאון).
והכי חשוב זה למרות שזה קשה לצאת מהמיטה, בהתחלה זה נראה קשה אבל אחרי שיוצאים זה בדרכ משפר את המצב רוח....
תאכלי
גם אם אין לך תאבון וקשה לך להכניס אוכל לפה
גם אם אין לך תאבון וקשה לך להכניס אוכל לפה
פסיכולוגית
ממש כיף לדבר עם מישהו שיכול להבין וזה ממש עוזר ומעודד
ממש כיף לדבר עם מישהו שיכול להבין וזה ממש עוזר ומעודד
היתה תקופה מאוד קשה ומה שעוד יותר הקשה זה שלא שיתפתי אף אחד ולא הייתה לי עזרה חיצונית.
הרגשתי שאני צריכה עזרה מקצועית אבל לא יכולתי לאפשר לעצמי. ואז פשוט אחרי 3 שנים הרגשתי שהתייצבתי מבחינה נפשית ושאני בסדר.
קשה לי לומר מה עזר לי כי לא הצלחתי להתמודד עם זה,ככה שגם לא הצלחתי לעשות שום דבר שיעודד אותי.
זה פשוט עבר לבד,התחזקתי אפשר לומר.
עבדתי עם עצמי על מה לא בסדר ואיך אפשר לשנות אותו,איך להיות שלמה עם עצמי ואיך לא לאבד תקווה.
הרגשתי שאני צריכה עזרה מקצועית אבל לא יכולתי לאפשר לעצמי. ואז פשוט אחרי 3 שנים הרגשתי שהתייצבתי מבחינה נפשית ושאני בסדר.
קשה לי לומר מה עזר לי כי לא הצלחתי להתמודד עם זה,ככה שגם לא הצלחתי לעשות שום דבר שיעודד אותי.
זה פשוט עבר לבד,התחזקתי אפשר לומר.
עבדתי עם עצמי על מה לא בסדר ואיך אפשר לשנות אותו,איך להיות שלמה עם עצמי ואיך לא לאבד תקווה.
זה מעולם לא עבר...
כדורים ואופטימיות שזה רק זמן וזה יעבור התקופות הקשות
הפסקתי להיות אובדנית
הפסקתי לחתוך ולפגוע בעצמי
הפסקתי לשנוא את עצמי
שלושת אלה היו גורמים לזה שהיו לי דיכאונות ממושכים וחזקים בהרבה
הפסקתי לחתוך ולפגוע בעצמי
הפסקתי לשנוא את עצמי
שלושת אלה היו גורמים לזה שהיו לי דיכאונות ממושכים וחזקים בהרבה
עושה את מה שאני אוהבת ולא שמה על אף אחד בדיוק התחלתי ללמוד גיטרה וזה עושה לי ממש טוב
הכריחו אותי לצאת מזה אבל לא הצלחתי עשו לי מיליון שיחות בבית ספר וזה לא עזר לאף אחד רק החמיר
מישהי שהייתה כמו אחותי הגדולה והאדם היחידי שחשפתי בפניו את כל כולי באותה תקופה, מוזיקה, ספורט עשה לי ממש טוב, לקרוא תהילים נתן לי כוח ברגעים שלא היו לי, ובעיקר להשאר אופטימית, לחשוב חיובי, להבין שלכל דבר יש סיבה וזו רק תקופה כזאת והיא תעבור, סדרות, לחלום על החיים שאני רוצה ולדמיין אותם, למצוא בכל דבר טוב ולא רק רע, ולהסתכל על חצי הכוס המלאה בכל דבר...אני חושבת שזה בעיקר הדברים שהצילו אותי
אינסוף מוזיקה והרבה בכי
הייתי בדיכאון שנתיים בערך ופשוט שקעתי בטלוויזיה, בכיתה ז הכרתי ילדה מדהימה שעזרה לי לצאת מזה, סיימתי לפני שנה יב ואנחנו עדיין חברות ממש טובות :) שיפור המצב רוח? זה פחות עובד ככה, לפחות אצלי. זה לא שמצחיקים אותך והינה את לא בדיכאון והכל סבבה, זה היה תהליך נורא ארוך של השלמה עם מה שעברת ושהחיים ממשיכים, לי באוםן אישי היה נורא קשה בקטע החברתי אז הייתי צריכה ללמוד הכל ממש מאפס פשוט כי פספסתי את זה בגלל הדיכאון, אני הרגשתי בתוך בועה כאילו רק אני ואף אחד לא אוהב אותי עד שפוצצו לי את הבועה. ושלא תחשבי לרגע שאין לי יותר משברים כי זה לא נכון, אבל יש לי חברות שהכרתי שאני אוהבת אותן הכי בעולם ואני נאחזת בהן, אין לי מספיק כוחות נפשיים בשביל ליפול שוב לתהום החשוך הזה ללא תחתית.
פסיכולוגית.
זה הדבר היחיד שעזר לי,לדבר על זה עם מישהו ולפרוק הכל
למרות שהיא לא באמת עשתה משהו
זה הדבר היחיד שעזר לי,לדבר על זה עם מישהו ולפרוק הכל
למרות שהיא לא באמת עשתה משהו
אני כן די חויתי דיכאון בזמן הקצר שאני חי,פשוט זה עבג עם הזמן,לא היה משו ספציפי שהעביר אותו
תמיד לזכור שמחר יש יום חדש, כל יום מחדש לזכור שתכף יהיה טוב יותר ושזו רק תקופה והיא עוברת. עוזר מאוד לשתף אדם קרוב, או לא קרוב כמו פסיכולוג לדוגמא. אבל בן אדם שסומכים עליו. זה יכול להיות אמא, אבא, מורה, חברה, משפחה, חבר, וכו. ויש גם את ער"ן שזה מוקד פתוח 24/7 לדברים מהסוג הזה ואנשים שידברו איתך
כדורים
מוזיקה עזרה המון ..
אוכל ..
לצאת כמה שיותר לבחוץ
להיות עם חברות
לראות סרטים
ופשוט לנסות להעסיק את המחשבות עד שלאט לאט אתם תוכלו להתגבר עליהם ..
וגם לפרוק עוזר מאוד אם זה מול אנשים אם זה לבד מול המראה .. אם זה לכתוב את מה שאתם מרגישים או לצייר או לנגן או פשוט למצוא דרך לבטא את איך שאתם מרגישים ...וזה יעזור לכם מאוד
אוכל ..
לצאת כמה שיותר לבחוץ
להיות עם חברות
לראות סרטים
ופשוט לנסות להעסיק את המחשבות עד שלאט לאט אתם תוכלו להתגבר עליהם ..
וגם לפרוק עוזר מאוד אם זה מול אנשים אם זה לבד מול המראה .. אם זה לכתוב את מה שאתם מרגישים או לצייר או לנגן או פשוט למצוא דרך לבטא את איך שאתם מרגישים ...וזה יעזור לכם מאוד
קודם כל לא לאבד תקווה, זמן בהחלט עושה את שלו, אז סבלנות.
אבל בזמן הזה, כמו שכתבו פה כבר- ספורט, נכון, גם אם אין חשק להכריח את עצמך כי אין דרך אחרת. לבלות עם חברים, להכיר חדשים, לשמוע שירים שמחים/ שירי מוטיבציה. לראות סרטי קומדיה, להתחיל לראות סדרות (מעסיק אותך ומעביר את הזמן ממש טוב. ) להתמקד בדברים הטובים בחיים, להיות אופטימיים, למצוא תחביב חדש . (אני מצאתי תחביב חדש שאני עושה כל כמה ימים וזה משפר לי את ההרגשה ממש- ריצות בערב.. אני שומעת שירים בפול ווליום רצה עד שמזיעה אחושרמ*טה וחוזרת הבייתה עם הרגשה טובה של יאי עשיתי אתזה) ממליצה ריצות בערב, זה עוזר ומשחרר, או לצאת למסיבות ולרקוד זה בכלל עולםם אחר צבעוני.
אבל בזמן הזה, כמו שכתבו פה כבר- ספורט, נכון, גם אם אין חשק להכריח את עצמך כי אין דרך אחרת. לבלות עם חברים, להכיר חדשים, לשמוע שירים שמחים/ שירי מוטיבציה. לראות סרטי קומדיה, להתחיל לראות סדרות (מעסיק אותך ומעביר את הזמן ממש טוב. ) להתמקד בדברים הטובים בחיים, להיות אופטימיים, למצוא תחביב חדש . (אני מצאתי תחביב חדש שאני עושה כל כמה ימים וזה משפר לי את ההרגשה ממש- ריצות בערב.. אני שומעת שירים בפול ווליום רצה עד שמזיעה אחושרמ*טה וחוזרת הבייתה עם הרגשה טובה של יאי עשיתי אתזה) ממליצה ריצות בערב, זה עוזר ומשחרר, או לצאת למסיבות ולרקוד זה בכלל עולםם אחר צבעוני.
גילו על הדיכאון שלי והחלטתי להתמודד ולהתגבר על הדיכאון.
אני כתבתי את כל מה שאני מרגישה ביומן.
כתבתי על פתקים קטנים דברים רעים שאמרו לי וכל מיני דברים רעים שחשבתי על עצמי.
לפני שבוע בערך קראתי וקרעתי את הדפים אחד אחד כי המחשבות והאמירות האלה כבר לא הרגישו נכונות לגבי וזה ממש עזר לי להשתחרר מהכל.
עוד משהו שיכול לעזור לך זה לדבר עם מישהו.
אם אין מישהו כזה תבקשי ללכת לפסיכולוג.
את צריכה להאמין שאת מסוגלת לצאת מיזה ושאת צריכה להיות שמחה עכשיו כי אין עוד עכשיו.
כל יום יכול להיות היום האחרון שלך, תנסי לצחוק יותר, לשמוח יותר...
"יום ללא צחוק זה יום מבוזבז", אני יודעת שקשה אבל תעשי את הכי טוב שלך.
כתבתי על פתקים קטנים דברים רעים שאמרו לי וכל מיני דברים רעים שחשבתי על עצמי.
לפני שבוע בערך קראתי וקרעתי את הדפים אחד אחד כי המחשבות והאמירות האלה כבר לא הרגישו נכונות לגבי וזה ממש עזר לי להשתחרר מהכל.
עוד משהו שיכול לעזור לך זה לדבר עם מישהו.
אם אין מישהו כזה תבקשי ללכת לפסיכולוג.
את צריכה להאמין שאת מסוגלת לצאת מיזה ושאת צריכה להיות שמחה עכשיו כי אין עוד עכשיו.
כל יום יכול להיות היום האחרון שלך, תנסי לצחוק יותר, לשמוח יותר...
"יום ללא צחוק זה יום מבוזבז", אני יודעת שקשה אבל תעשי את הכי טוב שלך.
כתיבה, שירה, ציור
הספורט שאני מתאמנת בו, המון מוזיקה וחברים
אנונימית
יש לי את החברים שלי שעוזרים לי לפעמים
אבל זה לא עזר ממש
פעם אחת הייתי ממש בדכאון וחתכתי (אל תנסו לעזור בבקשה כי זה לא עוזר)
בןאן נגיד שאם אתם גם בדיכאון אני ממליצה לא לשמוע מוסיקה עצובה ולבלות יותר עם החברים
אבל זה לא עזר ממש
פעם אחת הייתי ממש בדכאון וחתכתי (אל תנסו לעזור בבקשה כי זה לא עוזר)
בןאן נגיד שאם אתם גם בדיכאון אני ממליצה לא לשמוע מוסיקה עצובה ולבלות יותר עם החברים
לא ניסיתי להתמודד. פשוט נתתי לזה לחלוף לבד..עם הזמן. והכי חשוב שלא הרמתי ידיים.
זה היה קשה, וזה תהליך ארוך ומייגע. וכל יום שעובר הוא כמו נצח .
שורדים כל יום , ועוד יום ועוד יום... עד שהכל עובר
לאט לאט והפצעים מחלימים.
אצלי הדיכאון קרה בעקבות פגיעה מינית
זה היה קשה, וזה תהליך ארוך ומייגע. וכל יום שעובר הוא כמו נצח .
שורדים כל יום , ועוד יום ועוד יום... עד שהכל עובר
לאט לאט והפצעים מחלימים.
אצלי הדיכאון קרה בעקבות פגיעה מינית
אבל מה שכן ... זה לעולם לא עובר. עדיין יש צלקת
דרך ידידות ומוזיקה בעיקר אבל מה שהיה לי היה חצי דיכאון כזה כאילו ממש לתקופה קטנה של פחות מחודש חח
א-
נראה לי שחצי מהאנשים בשאלה הזאת לא באמת מבינים מה זה דיכאון...
נראה לי שחצי מהאנשים בשאלה הזאת לא באמת מבינים מה זה דיכאון...
התחברתי לאנשים אחרים והמצב יותר טוב,לפעמים זה חוזר אבל עובר בדרך כלל אחרי יום יומיים כי החברים שהכרתי שולחים הודעות כל יום.
ציירתי סמיילי
אני עדיין לא יצאתי מזה , למעשה לפני חודשיים היה הדאון הרציני והמשמעותי ומאז אני משתפרת
מנסה לעסיק את עצמי הרבה , עושה ספורט
נותנת לעצמי להתפרק וכן , אני לא שולטת לפעמים וקשה לי להחזיק את עצמי מלפגוע בעצמי , ואני עובדת על זה .
מנסה לדבר עם אנשים ...
אמנם אני באמת מתגוננת אבל בפנים , בלב , אני יודעת שאני צריכה עזרה
אני צריכה לקחת תרופות וכזה אבל בינתיים עוד לא
ובתקופות שממש קשה לי ויש לי את האפשרות אני עושה פירסינגים , כאב טוב שמונע ממני לפגוע בעצמי ...
ועושה אותי שמחה יותר
אם תצטרכ.י מישהו לדבר איתו
אני כאן 24/7
מנסה לעסיק את עצמי הרבה , עושה ספורט
נותנת לעצמי להתפרק וכן , אני לא שולטת לפעמים וקשה לי להחזיק את עצמי מלפגוע בעצמי , ואני עובדת על זה .
מנסה לדבר עם אנשים ...
אמנם אני באמת מתגוננת אבל בפנים , בלב , אני יודעת שאני צריכה עזרה
אני צריכה לקחת תרופות וכזה אבל בינתיים עוד לא
ובתקופות שממש קשה לי ויש לי את האפשרות אני עושה פירסינגים , כאב טוב שמונע ממני לפגוע בעצמי ...
ועושה אותי שמחה יותר
אם תצטרכ.י מישהו לדבר איתו
אני כאן 24/7
לא התמודדתי. היה לי קשה, ולא הצלחתי להץמודד עם שום דבר. הרדשתי שהשמיים נופלים עליי ולא הצלחתי לנשום כמו שצריך. קיצר הייתי כמו בשיר בריטין.
יצאתי מזה כשהושיבו אותי לי הבסטי הכי טובה בעולם והיא גרמה לי לצאת ממשהו שהיא אפילו לא הייתה מודעת לקיום שלו. פשןט צריך למצוא בין ההמון את מי שעושה לך טוב. ולא להיות טפש כמוני ולא לשמוע מוזיקה מה שעכשיו חלק מאוד גדול מהחיים שלי.
יצאתי מזה כשהושיבו אותי לי הבסטי הכי טובה בעולם והיא גרמה לי לצאת ממשהו שהיא אפילו לא הייתה מודעת לקיום שלו. פשןט צריך למצוא בין ההמון את מי שעושה לך טוב. ולא להיות טפש כמוני ולא לשמוע מוזיקה מה שעכשיו חלק מאוד גדול מהחיים שלי.
מוזיקה.