פתאום יש לי מחשבה שמתישהו נמות ואשכרה אין כלום פתאום ואנחנו אפילו לא נדע שאנחנו מתים אז אני לא מבינה למה מלכתחילה

לעולם לא נדע

אין שום מטרה יפה שלי,אנחנו חיים בשביל למות

אין ממש מטרה. תעשי מה שבא לך ואל תחשבי על זה, כי זה סתם מפחיד וגורם למחשבות אובדניות, מניסיון.

אין מטרה. אל תחשבי על זה. תהני בנתיים בחיים שיש לך כרגע. ויש מאמינים בגלגול נשמות...שאחרי שאת מתה את חוזרת אם אותו נשמה רק בגוף אחר...כמו כחיה, או בן אדם,

שאני חושבת על זה למה אנחנו ככ משקיעים בלימודים בשביל למצוא עבודה , לעבוד כל היום ואז פשוט למות?

לא חייבת להיות מטרה, אנחנו חיים כי ההורים שלנו החליטו להוליד אותנו. אין מטרה נעלה מובנית לבן אדם.
אם הוא רוצה לתת לעצמו מטרה זה אחלה.
להגיד שאנחנו נולדים למות זה מורבידי מדי. אנחנו כן נמות, אבל נולדים כדי לחיות את כל השנים עד אז עם ההורים שלנו, ובני הזוג שלנו אם נרצה אותם.
ואם אפשר להנות בדרך, ואולי גם לעזור לשאר המין האנושי, למה לא?

שואל השאלה:
זה ממש מכניס לחרדות המחשבה הזאת ):

גם לי יש את ההרגשה הזאת זה עושה לי צמרמורת

לא יודעת
גם לי יש מחשבות כאלה
זה מפחיד

אוי ואבוי! אל תחשבו על זה ככה.

קיבלתם מתנה, קוראים לה החיים, יש לכם בממוצע שמונים שנה להנות,ללמוד,לצחוק,לכאוב, לחוות הכל.

אתם צריכים לנצל את הזמן ולהצליח, זאת המטרה, להיות אנשים טובים,לשמוח,לשמח אחרים.
להגשים את החלומות הכי גדולים פרועים שלכם.

זאת ממש מתנה, והנשמה שלכם זכתה בה. לא הרבה זוכים.


תנצלו את זה,תהיו אנשים יותר טובים,תתרמו מעצמכם,תגשימו חלומות, תאהבו, תחייכו.

למה אומרים כאן שאין מטרה?
אתם לא חושבים שיש סיבה מסויימת שדווקא אתם נולדתם אתם? סתם מעניין אותי

תשמעו מחשבות מקלחת:
טכנית, אתם הולכים לשרוד כל דבר שיקרה בחיים שלכם, חוץ מדבר אחד.
אמחנו נמנעים מסכנות וסיכונים בחיים, בשביל להגיע בבטחה למוות.

המטרה היא לחיות בצורה הכי טובה שאפשר י, אנחנו לומדים כדי לכוון את עצמנו, אנחנו חיים כדי לשאוף לכמה שיותרמגבוה ולהגשים את כל המטרות שלנו, ואחרי שזה קורה אז כן.. אנחנו מתים אבל לא ללא מטרה, ככה אני לפחות רואה את זה.

אבל אם כבר נולדת, למה לא לנצל את המירב ממתנת החיים? :)

ההווה הוא אמיתי וכל מה שאת חווה כעת הוא מה שחשוב, לא העובדה שלא תחווי דבר אחרי המוות ולא תיהי יותר.
אם את לא זוכרת כל מיליארדי השנים שעברו לפני שנולדת את לא צריכה לדאוג מהזמן שיעבור אחרי שתמותי.

המחשבה הזאת מעודדת אותי כשאני מבינה שאין לי עתיד כי ממילא בסוף אמות

אני חושבת על זה כל יום, כל שנייה, כל דקה.
פשוט תחיי כל עוד את יכולה.